• יו"ר: פרופ' דרור דיקר
  • מזכירת החברה: ד"ר גבי ליברמן
  • גזברית: ד"ר בתיה קורנבוים
  • חברת ועד: פרופ' יעל לבנטל
  • חברת ועד: ד"ר עידית דותן
  • חברת ועד: ד"ר רקפת בכרך
  • חבר ועד: ד"ר דן אויירו
  • מזכירה: גב' חגית יוחננוף
השמנת יתר

משקל עודף והשמנת-יתר קשורים עם עלייה בסיכון לתמותה מכל הסיבות

הסיכון הנמוך ביותר נצפה ב-BMI 24-23 בקרב משתתפים שמעולם לא עישנו, 23-22 בקרב משתתפים בריאים שמעולם לא עישנו ו-22-20 בקרב משתתפים עם זמן מעקב ארוך

09.06.2016, 10:04
משקל (צילום: אילוסטרציה)

סקירה סיסטמתית ומטא-אנליזה של מחקרי עוקבה בדקה את הקשר בין BMIי (Body Mass Index) לבין הסיכון לתמותה מכל הסיבות. בנוסף, נבדקה צורת עקומת המינון-תגובה (Dose-Response) והנקודה בה הסיכון הוא הנמוך ביותר (Nadir), תוך תיאור ההשפעה של מבלבלים כמו עישון, ירידה במשקל הקשורה למחלה ותחלואה פרה-קלינית.

בוצע חיפוש באתרים המקובלים אחר מאמרים שפורסמו עד שנת 2015. נכללו בסקירה מחקרי עוקבה שדיווחו על הסיכון המוערך לתמותה מכל הסיבות עבור 3 קטגוריות של BMI לפחות.

230 מחקרים (207 פרסומים) נכללו בסקירה. האנליזה עבור אנשים שמעולם לא עישנו כללה 53 מחקרי עוקבה (44 עם סיכון מוערך) עם מעל 738,144 מקרי תמותה בקרב 9,976,077 משתתפים. האנליזה עבור כל המשתתפים כללה 228 מחקרי עוקבה (198 פרסומים) עם מעל 3,744,722 מקרי תמותה בקרב 30,233,329 משתתפים.

סיכום הסיכון היחסי עבור עלייה של 5 יחידות במדד ה-BMI היה 1.18 (95%CI 1.15-1.21י; I²=95%י; n=44) עבור משתתפים שמעולם לא עישנו; 1.21 (1.18-1.25 ; I²=93%י ; n=25) עבור משתתפים בריאים שמעולם לא עישנו; 1.27 (1.21-1.33 ; I²=89%י; n=11) עבור משתתפים בריאים שמעולם לא עישנו תוך הוצאת מעקב קצר טווח; ו-1.05 (1.04-1.07 ; I²=97%ע; n=198) עבור כל המשתתפים.

נמצאה עקומת מינון תגובה בצורת J עבור משתתפים שמעולם לא עישנו (Pnon-linearity <0.001). הסיכון הנמוך ביותר נצפה ב-BMI של 24-23 בקרב משתתפים שמעולם לא עישנו, 23-22 בקרב משתתפים בריאים שמעולם לא עישנו ו-22-20 במחקרים עם משתתפים שמעולם לא עישנו וזמן מעקב של לפחות 20 שנה.

לעומת זאת, עקומה בצורת U תיארה את הקשר בין BMI לתמותה באנליזות עם פוטנציאל גדול יותר להטיות הכוללות את כל המשתתפים, מעשנים בעבר/הווה/מעולם לא ובמחקרים עם זמן מעקב קצר (פחות מ-5 או 10 שנים) או במחקרים מאיכות בינונית.

מסקנת החוקרים היתה, כי משקל עודף והשמנה קשורים עם עלייה בסיכון לתמותה מכל הסיבות. הסיכון הנמוך ביותר נצפה ב-BMI 24-23 בקרב משתתפים שמעולם לא עישנו, 23-22 בקרב משתתפים בריאים שמעולם לא עישנו ו-22-20 בקרב משתתפים עם זמן מעקב ארוך.

העלייה בסיכון לתמותה בקרב משתתפים בתת משקל עשויה להיות מוסברת, לפחות בחלקה, על ידי מבלבלים כדוגמת מחלה שטרם אובחנה. חוסר בהוצאת מעשנים, אנשים הסובלים ממחלות או מחלות פרה-קליניות וזמן מעקב קצר יכולים להסתיים בהטיות הדוחפות את העקומה לכיוון עקומה בצורת U.

מקור:
Dagfinn Aune, PhD et al. BMI and all cause mortality: systematic review and non-linear dose-response meta-analysis of 230 cohort studies with 3.74 million deaths among 30.3 million participants. BMJ 2016;353:i2156.

נושאים קשורים:  השמנת יתר,  תמותה,  BMI מדד מסת הגוף,  סיכון לתמותה,  מטה-אנליזה,  מחקרים
תגובות