• יו"ר: פרופ' דרור דיקר
  • מזכירת החברה: ד"ר גבי ליברמן
  • גזברית: ד"ר בתיה קורנבוים
  • חברת ועד: פרופ' יעל לבנטל
  • חברת ועד: ד"ר עידית דותן
  • חברת ועד: ד"ר רקפת בכרך
  • חבר ועד: ד"ר דן אויירו
  • מזכירה: גב' חגית יוחננוף
חדשות

מחקר חדש: בגירים עם השמנת יתר מפיצים יותר את נגיף השפעת

המחקר מציג ראיות לכך שלהשמנת יתר עלולה להיות השפעה לא רק על חומרת המחלה אלא גם השפעה ישירה על הפצת הנגיף

השמנת יתר ושפעת. אילוסטרציה

בגירים עם השמנת יתר – BMI מעל 30 – שחלו בשפעת, מפיצים את הנגיף לסביבתם הקרובה תקופת זמן ארוכה יותר מבגירים שחלו ושאינם סובלים מהשמנת יתר, וכל זאת מבלי להתחשב בשאלה אם הם סימפטומטיים או לא, כך עלה ממחקר חדש שנעשה בהובלת ד"ר אוברי גורדון מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת מישיגן באן-ארבור. דו"ח על ממצאי המחקר פורסם ב-Journal of Infectious Diseases.

החוקרים מצאו כי הפצת הנגיף מזן A-H1N1 על ידי חולי שפעת סימפטומטיים עם השמנת יתר נמשכת תקופת זמן ארוכה יותר ב-42% בהשוואה לבגירים שחלו ואינם עם השמנת יתר. יתר על כן, בקרב מקרים שאצלם יותר מתסמין אחד – לא כולל חום – הפצת הנגיף על ידי בגיר עם השמנת יתר נמשכת יותר מפי שניים זמן (ב-104% יותר) בהשוואה לבגירים שחלו ואינם עם השמנת יתר.

מחקרים קודמים שפורסמו ב-Morbidity and Mortality Weekly Report של ה-CDC וגם בכתב העת המקוון PLoS Medicine הראו שקיים קשר בין השמנת יתר ותסמינים חמורים ואפילו למוות משפעת, במיוחד בקרב מבוגרים וקשישים.

"השמנת יתר מובילה לשינוי בתפקוד המערכת החיסונית וגורמת לזיהום כרוני, ואלה מתגברים עם הגיל, בנוסף לקשיים מכאניים בנשימה ובצורך המוגבר להסתייעות בבלוני חמצן. אלא שהשפעתה של השמנת יתר על חולי שפעת במצב פחות חמור לא נחקר עד כה", הסביר ד"ר גורדון. "זו לכן הפעם הראשונה שמחקר מציג ראיות לכך שלהשמנת יתר עלולה להיות השפעה לא רק על חומרת המחלה כשלעצמה, אלא שתיתכן מאוד גם השפעה ישירה על הפצת הנגיף".

במחקר נותחו מחדש שני מחקרים שנעשו בניקרגואה בקרב חולי שפעת והדבקת הנגיף שלהם בבני משפחתם. כל משתתפי המחקרים נמצאו בניטור במשך 13-10 ימים לאחר שאובחן מקרה שפעת תסמיני. משתתפי המחקר נתבקשו למלא שאלון יומי בדבר תסמיני מחלתם. היה עליהם גם לספק עד חמש דגימות באמצעות מקלון דק עטוף צמר גפן באף ובלוע. הבדיקה נועדה למדידת כמות הנגיף. כן נמדד החום של כל חולה ושל כל אדם בסביבתו (כלומר שאר בני הבית) מבלי להתחשב בתסמינים.

משך הפצת הנגיף הוגדר כ"פרק הזמן מאז שהמחלה הופיעה ועד שחלה הפוגה בהפצת הנגיף לסביבה". כאמור, השמנת יתר לגבי בגירים היא BMIי30, בעוד שילדים עד גיל חמש מוגדרים מאובחנים בהשמנת יתר כאשר ציון ה-zי(BMI) על פי מדדי ארגון הבריאות העולמי שלהם מעל 3 ובקרב בני 17-5, zי(BMI) מעל 2.

בסך הכל השתתפו במחקר המאוחד 1,783 אנשים ב-320 בתי אב – 812 בגירים בני 92-18, כמעט 25% מהם נשים ו-40% עם השמנת יתר. הם סיפקו 7,066 דגימות לבדיקות מעבדה – כלומר מדובר בחציון 4 אצל כל אחד מהם בתקופה שבה היה חולה. משך תקופת התסמינים: עשרה ימים (חציון). בנוסף כללה אוכלוסיית המחקר 631 ילדים בגילאי 17-5 ו-340 בגילאי 4-0.

החוקרים ציינו כ לא במפתיע כל אלה שנכללו בהגדרה של השמנת יתר וחלו בשפעת נטו להציג מחלה קשה יותר ומרובת תסמינים. קבוצה קטנה של חולי עם שפעת בקרב אנשים עם השמנת יתר היו עם פחות מחמישה  תסמינים (paucisymptomatic ביחס של 3.6%) לעומת 16.5 בקרב חולים שאינם עם השמנת יתר, מול אלה שאצלם זוהו יותר תסמינים (16.1% לעומת 18.7% בהתאמה).

עוד ציינו החוקרים כי לא מצאו קשר בין השמנת יתר למשך המחלה והפצתה לסביבה, כאשר נגרמה על ידי נגיף השפעת מזן B. הם הדגישו כי בשלב זה לא ברור אם הקשר שנתגלה ספציפי רק לשפעת A. עם זאת, מחקר שפורסם לפני עשור ב-American Journal of Epidemiology מצא כי קיים שוני בהפצת נגיף השפעת B בהשוואה להפצת שפעת A.

ד"ר סטייסי שולץ-צ'רי ממכון המחקר של בית החולים לילדים בממפיס, שלא היתה מעורבת במחקר, פרסמה הודעת תגובה לתקשורת בארה"ב, לפיה יש חשיבות רבה בפיתוח טיפולים ובכלל זה חיסון אוניברסלי בהזרקה לשפעת עבור אוכלוסיית שמני היתר וכי חשוב עוד הרבה יותר לפתח אסטרטגיות יעילות למניעה ולשליטה על השפעת במיוחד באוכלוסיה עם משקל עודף והשמנת יתר.

ד"ר שולץ-צ'רי: "עתה, כאשר עולה ההתמקדות בפיתוח חיסון אוניברסלי לשפעת, שיפור בהגנה מפני שפעת נמצא ממש באופק הקרוב. השאלה שנותרה היא האם ההישגים שיושגו בנושא הזה לא רק ישמשו הגנה עבור אוכלוסיית היעד הזאת, אלא שגם יביאו להפחתה משמעותית במשך הפצת השפעת על ידי חולה לסביבתו".

נושאים קשורים:  השמנת יתר,  שפעת,  הפצת נגיף השפעת,  חדשות,  חיסון אוניברסלי לשפעת,  שפעת מזן A