האיגודים האמריקאים והקנדיים קבעו כי השמנת יתר היא מחלה. למרות שהצהרות אלו הציתו דיונים נרחבים, הנוגעים למיתוג השמנת יתר כמחלה והשפעתו על דעות קדומות, עדיין נדרש מחקר אמפירי מקיף הבוחן השפעה זו. במחקר זה, נבדקה ההשפעה של קביעה זו על דעות קדומות בנושא השמנת יתר, בדגש על תהליכים ממתנים ומתווכים של התופעה.

במסגרת המחקר גויס מדגם של 309 משתתפים החיים בארה"ב או קנדה דרך מאגר Crowdflower. מהמשתתפים נאספו נתונים של דמוגרפיה, אידיאולוגיה, גישות כלליות ובנוסף מדדים איכותניים וכמותניים המתארים קשרי עבר עם אנשים הסובלים מהשמנת יתר. לאחר מכן, כחלק מהמניפולציה הניסויית, המשתתפים קראו אחד משלושה מאמרים – אחד שמתייחס להשמנת יתר כמחלה, בשני השמנת יתר אינה מוגדרת כמחלה והשלישי, מחקר לקבוצת ביקורת, שאינו קשור להשמנה. לאחר הקריאה, נאספו מהמשתתפים מדדים של רגשות (אפקט-affect), סלידה, אמפתיה, האשמה ודעות קדומות על משקל.

השוואות ליניאריות בלתי-תלויות (Orthogonal contrasts) שימשו כדי להשוות השמנת יתר המוגדרת כמחלה, להשמנת יתר שאינה מוגדרת כמחלה ולקבוצת הביקורת. למניפולציות שנבדקו הייתה השפעה ישירה על רגשות (אפקט-affect), באופן שבו הרגשות כלפי אדם עם השמנת יתר היו יותר חיוביים כאשר ההשמנה הוגדרה כמחלה, מאשר כשההשמנה לא הוגדרה כמחלה וקבוצת הביקורת גם יחד.

בדיקה של ההשפעות הממתנות את התופעה גילתה שפרמטרים בנחקר של אמונה בעולם צודק ושביעות רצון מהמשקל, מיתנו את ההאשמה על השמנת יתר, בקבוצה שקראה את המאמר שמגדיר השמנת יתר כמחלה. בנוסף, שני מודלים של השפעה עקיפה על דעות קדומות בקשר להשמנה נבחנו. הודגם כי המניפולציה שהציגה השמנת יתר כמחלה חזתה פחות דעות קדומות, דרך רגשות יותר חיוביים (מודל ראשון) כמו גם, פחות דעות קדומות על השמנה, המתבטאות בפחות האשמה, בין הנחקרים שאמונתם בעולם צודק גבוהה (מודל שני).

מסקנת החוקרים היא שלקביעה כי השמנת יתר היא מחלה, ישנן השפעות רבות ומורכבות. נחשף כיוון חדש שדורש המשך בדיקה, כיצד רגשות והשפעות עקיפות, שנגרמות מהאפיון של השמנת יתר כמחלה, גורמים לדעות קדומות.

מקור: 

Sarah, N. et al. (2018). International Journal of Obesity. 42, 1804