מטרת המחקר הייתה, לזהות אמפירית תתי סוגים של מטופלים עם השמנת יתר ולחקור את הקשר בין הסוגים השונים לבין שינויים במשקל, לאחר ניתוח בריאטרי.
עוד בעניין דומה
במחקר זה בוצעה אנליזה אורכית (Longitudinal Analysis) של 2,458 מטופלים מבוגרים, על ידי שימוש במחקר אורך אומדני (Longitudinal Assessment Study) בנושא ניתוחים בריאטרים. על מנת לזהות את תתי הקבוצות של המטופלים, השתמשו החוקרים בנתוני הבסיס הראשוניים שנאספו. התוצא התייחס לשינויים במשקל במטופלים אלו, במהלך 3 השנים הראשונות, לאחר שעברו ניתוח בריאטרי.
תוצאות המחקר זיהו 4 סיווגים (תתי סוגים) של השמנת יתר. תת סוג ראשון אופיין כסוכרת עם שיעורים נמוכים של HDLי(High-density Lipoprotein). תת סוג שני אופיין כסובל מאכילה מופרעת (Disordered eating). תת סוג שלישי אופיין כשילוב (Mixed) ותת סוג רביעי אופיין כהשמנת יתר קיצונית עם התחלה מוקדמת.
לכ-98% מהמשתתפים בתת הסוג הראשון (סוכרת עם שיעורי HDL נמוכים) הייתה סוכרת, בהשוואה לפחות מ-40% בשאר תתי הסוגים. שיעורים גבוהים של בולמוסי אכילה (Binge eating) נראו בתת הסוג השני (Disordered eating). יותר מ-92% מהמטופלים בסיווג זה דיווחו כי הם אוכלים גם כאשר אינם רעבים. בתת הסוג הרביעי (השמנת יתר קיצונית עם התחלה מוקדמת), נצפה מדד מסת גוף גבוה יותר מהשלב ההתחלתי. מבוגרים שסווגו כסובלים מהשמנה מתת הסוג הרביעי, ירדו בממוצע 25% (גברים) ו-30.3% (נשים) ממשקל גופם ההתחלתי, לאורך 3 שנים.
בניגוד למשתתפים שסווגו כסובלים מהשמנה מתת הסוג הראשון (סוכרת עם שיעורי HDL נמוכים), המשתתפים המשתייכים לתת הסוג השני והשלישי (mixed, disordered eating) הצליחו להוריד משמעותית יותר ממשקל גופם במהלך 3 שנים, בהשוואה לשאר המטופלים שסווגו כסובלים מהשמנה מתת הסוג הרביעי (השמנת יתר קיצונית עם התחלה מוקדמת).
מסקנת המחקר הייתה כי השמנת יתר הינה מחלה הטרוגנית. היעילות הגבוהה ביותר של ניתוחים בריאטרים, הינה במבוגרים עם השמנת יתר כתוצאה מאכילה מופרעת (disordered eating).
מקור: