סוכרת סוג 2

איזון סוכרת במעבר מאינסולין אנלוגי לאנושי

באנשים עם סוכרת מסוג 2, יישום תוכנית להחלפת אינסולין אנלוגי באינסולין ממקור אנושי הובילה לעלייה קטנה ברמות ה-HbA1C באוכלוסיה הנחקרת

13.02.2019, 11:19

מחירי נגזרות אינסולין (Analogue Insulin) עלו לאחרונה. ייתכן ואינסולין ממקור אנושי שעלותו קטנה יותר יכול להיות יעיל באותה מידה בקרב מטופלים עם סוכרת מסוג 2.

מטרת מחקר זה הייתה לבדוק השערה זו. המחקר התבצע כמחקר עוקבה היסטורי בעזרת מידע מאוכלוסייה המשתתפת בתוכנית "Medicare Advantage and Prescription Drug" שפועלת ב04 מדינות בארה"ב. המטופלים קיבלו מרשם לאינסולין בין ה-1 בינואר 2014 וה-31 בדצמבר 2016 (זמן מעקב חציוני – 729 ימים). ההתערבות החלה בפברואר 2015 והורחבה לכלל משתתפי התוכנית עד יוני 2015. ההתערבות הייתה יישום ההחלטה להעביר מטופלים מאינסולין אנלוגי לאינסולין אנושי.

התוצא העיקרי היה השינוי הממוצע ברמת ההמוגלובין המסוכרר (HbA1C) במשך שלוש תקופות של 12 חודשים – בבסיס (טרם ההתערבות בשנת 2014), בזמן ההתערבות (2015) ולאחר ההתערבות (2016). התוצאים המשניים כללו מספר אירועים משמעותיים של היפו או היפרגליקמיה בעזרת קודים ICD-10-CM ו-ICD-9-CM.

במשך 3 שנים, 14,635 חברים (גיל ממוצע [סטיית תקן]: 72.5 [9.8] שנים, 51% היו נשים, 93% עם סוכרת מסוג 2) מימשו 221,866 מרשמים לאינסולין. ה-HbA1C הממוצע היה 8.46% בבסיס (רווח בר-סמך 95%: 8.40-8.52) והוא פחת בשיעור של -0.02% (רווח בר-סמך 95%: -0.03 – -0.01%, p<0.001) בכל חודש טרם ההתערבות. החוקרים ראו קשר בין תחילת ההתערבות לעלייה כוללת של רמות ה-HbA1C ב-0.14% (רווח בר-סמך 95%: 0.05%-0.23%, p=0.003) ושינוי בשיפוע של 0.02% (רווח בר-סמך 95%: 0.01-0.03%, p<0.001).

לאחר השלמת ההתערבות, לא נראו הבדלים משמעותיים בשוני בין הרמות (0.08%, רווח בר-סמך 95%: -0.01-0.17) או בשיפוע (<0.001%, רווח בר-סמך 95%: -0.008-0.010) של רמות ה-HbA1C הממוצעות בהשוואה לתקופת ההתערבות (p=0.09 ו-p=0.81, בהתאמה). בשאלה של אירועי היפוגליקמיה משמעותיים, לא נראה קשר משמעותי בין תחילת ההתערבות ושינוי ברמה (2.66/1,000 שנות-אדם [רווח בר-סמך 95%: -3.82-9.13], p=0.41) או שינוי בשיפוע (-0.66/1,000 שנות אדם [רווח בר-סמך 95%: -1.59-0.27], p=0.15). השינוי ברמה (1.64/1,000 שנות-אדם [רווח בר-סמך 95%: -4.83-8.11], p=0.63) ובשיפוע (-0.23/1,000 שנות-אדם [רווח בר-סמך 95%: -1.17-0.70], p=0.61) לא היו שונים באופן משמעותי בהשוואה לתקופת ההתערבות.

רמות הבסיס לאירוע היפרקליגמי משמעותי עמד על 22.3/1,000 שנות אדם (רווח בר-סמך 95% - 12.7-31.97). גם במדד זה, לא היה שינוי משמעותי ברמות (4.23/1,000 שנות-אדם [רווח בר-סמך 95%: -8.62-17.08], p=0.51) ובשיפוע (-0.51/1,000 שנות-אדם [רווח בר-סמך 95%: -2.37-1.34], 0.58) של אירועי היפרגליקמיה.

מקור: 

Luo J. et al (2019). JAMA. 2019;321(4):374-384;

נושאים קשורים:  סוכרת סוג 2,  אינסולין,  מחקר עוקבה,  מחקר היסטורי,  מחקרים
תגובות