• יו"ר: פרופ' דרור דיקר
  • מזכירת החברה: ד"ר גבי ליברמן
  • גזברית: ד"ר בתיה קורנבוים
  • חבר ועד: פרופ' חיים כהן
  • עורך האתר: פרופ' פסח סגל
  • מזכירה: גב' חגית יוחננוף
חדשות

"יש לשים סוף לרפואת ההשפלה כלפי הסובלים מהשמנת יתר"

ד"ר רז הגואל, מומחה ברפואת משפחה העוסק בטיפול בהשמנה: "סטיגמת ההשמנה נמצאת כמעט בכל מקום בחברה, וגם הרופאים נגועים בה, מחזקים אותה וגורמים למצב של חוסר היענות לטיפול"

השמנה, משקל עודף (צילום: אילוסטרציה)

הדרכים לטיפול באחת מבעיות הבריאות המרכזיות של השנים האחרונות – השמנה, עודף משקל ניכר, השמנת יתר – נדונות כיום בהרחבה בלא מעט כנסים רפואיים ובמאמרים בכתבי העת המדעיים השונים. אבל לא רק דרכי הטיפול הרפואי כשלעצמו באנשים הסובלים מהשמנה עומדות על הפרק – גם הצורך לשנות את הגישה של הרופאים עצמם כנגד מטופלים אלה. אפילו נמצא לסוגיה זאת מונח: "רפואת השפלה".

לעניין ממוקד זה מתייחס גם ד"ר רז הגואל, מומחה ברפואת משפחה העוסק בטיפול בהשמנה. בשיחה ל"דוקטורס אונלי" הוא אומר: "'רפואת השפלה' כלפי האנשים הסובלים מהשמנה היא לא רק פוגענית כלפי המטופל עצמו אלא גם פוגעת ביעילות הטיפול. ברוב המקרים, היא גם איננה נכונה מדעית. במקרים רבים לא רק שהמטופל איננו אשם בהשמנה שלו, אלא הוא סובל ממנה בשל פגיעה במנגנונים המווסתים את הרעב והשובע בגופו. לכן, ללא טיפול מותאם לאיזון מנגנונים אלה, הסיכוי להתגבר על המחלה נמוך.

ד"ר רז הגואל, מומחה ברפואת משפחה. "רפואת ההשפלה פוגעת במטופל וביעילות הטיפול"

"חשוב לפני כל טיפול בחולה, לטפל גם בשינוי תפישת ההשמנה בקרב הרופאים עצמם. סטיגמת ההשמנה נמצאת כמעט בכל מקום בחברה, והרופאים, כחלק מהחברה, נגועים בה ומחזקים אותה".

"ההשמנה", אומר עוד ד"ר הגואל, "איננה רק הבעיה של האמריקאים או של עמים אחרים. היא גם קיימת ואף נמצאת בשנים האחרונות במגמת עלייה מדאיגה בישראל".

כדאי לשוב ולשים לב לנתונים שכבר פורסמו כאן: כמעט 75% מהמבוגרים בארה"ב בגילאי 20 ומעלה סובלים מעודף משקל, כך על פי נתוני ה-CDC. על פי נתוני המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות, יותר מ-50% מהישראלים סובלים כבר היום מעודף משקל ומהשמנת יתר. מחקרים אחרים מצביעים על כך שקצב הגידול או התפשטות ההשמנה בישראל עומד על כ-5% בממוצע לשנה, כלומר יותר מקצב הגידול השנתי של האוכלוסיה בארץ.

ד"ר הגואל הצביע על מאמר חדש שפורסם באחרונה ב-JAMA וכן על מחקרים נוספים שהתפרסמו בשני כתבי עת מדעיים אחרים, שמבססים את עמדתו.

המאמר ב-JAMA קורא לפעול לשינוי התפישה הסטיגמתית לגבי השמנה הרווחת כיום בציבור וגם בקרב רופאים. "חלק מהרופאים, הנגועים בעצמם בסטיגמה ההתנהגותית של אשמת המטופל – אותו מטופל שכלפיו מעיר הרופא שלו שאיננו 'סוגר את הפה' ולכן משמין – מחזקים את הסטיגמה החברתית כנגד האדם השמן ובכך גורמים למצב של חוסר היענות לטיפול.

"אין אפילו מטופל אחד הסובל מהשמנת יתר שלא חווה השפלה כלשהי, בין אם בהערות של רופאים או אחיות כלפי מצבו, או בין אם זה בגלל חוסר כיבוד הפרטיות שלו או חוסר רגישות לצרכיו",  ציין ד"ר יוני פרידהוף, מומחה להשמנה מאוניברסיטת אוטווה, מכותבי המאמר ב-JAMA.

"נושא ההשמנה הוא מורכב מאוד. לכאורה ההשמנה נתפשת כבעיה פשוטה יחסית הניתנת לשליטה – כלומר על פי הגישה שצריך רק להפסיק לאכול כדי לרזות, אבל בפועל המצב הרבה יותר מורכב.

"ארה"ב שמה דגש גדול על האחריות האישית של האדם השמן לנושא משקל גופו", ציינה עוד ד"ר רבקה פול, סגנית מנהל המרכז למדיניות מזון והשמנה באוניברסיטת קוניטקט, אף היא בין מחברי המאמר. "אולם הבעיה היא שאמירה כזו מפשטת מאוד את המורכבות של נושא ההשמנה והצורך בשמירה על משקל גוף תקין. אחריות אישית בלבד אינה מספיקה.

"לא מעט אנשים בתחום הבריאות מחזיקים בעמדות ובסטריאוטיפים שליליים כלפי אנשים עם השמנת יתר, זו מסקנה שהגיעו אליה חוקרים שעסקו בסוגיית  סטיגמת ההשמנה בתחום הבריאות. יש עדויות רבות לכך שגישות שליליות אלו משפיעות על תפישותיו של האדם, על השיפוט שלו, התנהגותו וקבלת ההחלטות. זה כולל רופאים. מחקרים אחדים כבר הצביעו כל שרופאים נוטים להקדיש פחות זמן בפגישותיהם עם מטופלים שהם בעלי השמנת יתר. הם גם פחות מכבדים אותם בזמן הפגישה".

"כיוון שהשמנת יתר היא גורם סיכון בריאותי, הרופאים מרגישים צידוק להיטפל לנושא המשקל בכל הזדמנות שבה הם פוגשים את המטופל, ללא קשר לסיבת הביקור שלו", הוסיף שון פלאן (Phelan) מהמרכז הרפואי "מאיו קליניק". "למשל, כאשר חולה עם השמנת יתר מבקש טיפול רפואי לכאב אוזניים, יהיו רופאים שיזכירו לו באותו הביקור שהוא גם צריך לרדת במשקל.

"אין חולק על חשיבות השמירה על משקל בריא ותקין", אמר פלאן, "אבל להזכיר למטופל כבר בפגישה הראשונה את עניין עודף המשקל שלו, לא רק שלא יעזור בנושא אלא זה גם עלול להזיק, כי הדבר ימנע ממנו להגיע לפגישות מעקב נוספות עם הרופא".

שני מחקרים נוספים מהעת האחרונה העלו ממצאים מעניינים נוספים. במאמר אחד נטען כי יש הוכחות מבוססות ראיות שילדים ואמהות עם השמנת יתר נענו פחות להמלצות הרופאים כיצד לפעול להשלת עודפי המשקל המסוכנים לבריאותם, בהשוואה לילדים ולאמהות עם משקל תקין. במחקר נוסף נמצא כי כאב אצל ילדים עם השמנת יתר מושפע מבעיות פסיכולוגיות-התנהגותיות בהשוואה לכאב בקרב ילדים עם משקל תקין.

שינוי "תפישת ההשמנה"

"תוצאות מחקרים אלה", אומר ד"ר הגואל, "מעידות על הצורך בהתערבות בנושא ההשפלה כנגד עודף משקל גם בקרב סטודנטים בתחום הרפואה. צריך לבדוק האם הם מודעים בכלל לנטייה הזו של אשמת המטופל במצבו. חשוב להכליל את נושאי ההשמנה, התזונה וסטיגמת ההשמנה כחלק מתכנית הלימוד בבתי הספר לרפואה. חשוב שסטודנטים לרפואה ילמדו על השמנה כדי שיבינו כמה מורכב הוא נושא משקל הגוף. זה לא רק עניין של מאזן קלורי.

ד"ר רבקה פול אף הדגישה עניין זה כשכתבה: "הסטודנטים לרפואה צריכים ללמוד כיצד לפנות ולדבר עם מטופל על ענייני משקל היתר שלו וצריך להתחיל בכך שהם צריכים לבקש רשות מהמטופל לדבר על משקלו ולא להשתמש כלפיו בשפה סטיגמתית".

בין ההצעות שמועלות במחקרים הללו לעניין שינוי "תפישת ההשמנה": להתחיל בצעדים פשוטים, כמו יצירת סביבה ידידותית ונעימה יותר אצל הרופא. למשל, להקפיד שהמטופלים ייבדקו ויישקלו בחדרים פרטיים וגם שהישיבה על הכיסא במרפאה תהיה בכסאות ללא משענות לידיים – כך הם ירגישו נוח יותר. רעיון אחר שהועלה: להשתמש בטכנולוגיית מציאות מדומה בשלבי טיפול מתקדמים.

ד"ר הגואל: "ניהול המלחמה הזאת בתופעת ההשמנה מוטל בראש ובראשונה עלינו, הרופאים, ובעיקר על רופאי המשפחה. היא מתחילה, כאמור, בהכרה חדה וברורה שההשמנה היא מחלה הדורשת טיפול רפואי ואיזון במנגנוני הרעב והשובע שנפגעו. בשנים האחרונות, בעקבות חקר ההשמנה, הבינו בעולם כי השמנת יתר איננה תלויה אך ורק באורח החיים שהמטופל בחר, או בתאווה שלו לאוכל. זו מחלה הנגרמת כתוצאה מגורמים רבים ששיבשו את מנגנוני השובע הפיזיולוגיים שלנו. הבנת מנגנוני השובע הובילה לפיתוחן של תרופות יעילות לטיפול בהשמנה והן הקו הראשון, ההכרחי, בטיפול שיש להציע במחלה הזאת".

נושאים קשורים:  השמנה,  רפואת ההשפלה,  סטיגמה,  עודף משקל,  רפואת משפחה,  טיפול בהשמנה,  השמנת יתר,  חדשות,  ד"ר רז הגואל
תגובות
 
אנונימי/ת
20.03.2019, 07:25

"ארה"ב שמה דגש גדול על האחריות האישית של האדם השמן לנושא משקל גופו".
מה לעשות שזה נכון. לאדם יש בהחלט אחריות אישית לנושא משקל גופו. אני עדיין לא מכיר מישהו שהצליח להפריך את חוק שימור האנרגיה.
אני בהחלט מסכים שאין צורך להטיף או לנדנד לאדם בשל משקל גופו. השמנה היא לא בדיוק מחלה מדבקת. הדבר היחיד שיש לעשות הוא להביא לידי מימוש מלא את האחריות האישית. וזה ניתן לעשות על ידי אחת משתי דרכים (או סוג של שילוב ביניהם).
- גביית השתתפות עצמית גבוהה יותר מאנשים עם עודף משקל על טיפולים הקשורים בסיבוכי השמנה.
- הטלת מיסים גבוהים על מזונות משמינים (בדומה למה שיש על סיגריות).

מי שמחליט עדיין להשמין - שישמין לו מנחת עד שיתפוצץ. זה לא אמור להפריע לאף אחד.

21.03.2019, 07:22

"עד שיתפוצץ" אני מקווה מאד שאתה לא רופא כי הגועל שיוצא מדבריך הוא בלתי ניתן לתפיסה

אנונימי/ת
21.03.2019, 10:04

צר לי לנפץ את תקוותייך אבל אני אכן רופא שעומד מאחורי דבריי.
אז תתמודדי. ואם זה בלתי ניתן לתפיסה מבחינתך - את מוזמנת להתפוצץ as well!

אנונימי/ת
21.03.2019, 22:08

לא מאמינה לך שאתה רופא

אנונימי/ת
22.03.2019, 09:31

אל תאמיני. מספיק לי שהמועצה המדעית המליצה והאגף הרישוי למקצועות רפואיים העניק לי רישיון. וכמובן שהמטופלים מאמינים.

23.03.2019, 21:02

אז למה אתה לא מזדהה?
פחדן שכמוך

אנונימי/ת
23.03.2019, 22:03

לא כל הרופאים כאן מזדהים ולא כל מי שמזדהה הוא רופא. אמירתך נטולת כל בסיס לוגי וממילא גם לא רלוונטית.
תלמדי להגיב לגופם של דברים ולא לגופו של אדם. כמו שנאמר
אנשים גדולים מדברים על רעיונות
אנשים בינונים מדברים על אירועים
אנשים קטנים מדברים על אנשים.

אנונימי/ת
24.03.2019, 21:26

יודע צדיק נפש בהמתו

אנונימי/ת
25.03.2019, 08:26

אני מבין שבהקשר של נושא הכתבה כשאמרת "בהמתו" התכוונת תרתי משמע...

20.03.2019, 20:24

"ארצות הברית" (ועוד) שמה דגש גדול על תועלת של טיפול תרופתי ומתעלמת באופן שיטתי מתופעות הלוואי.
אין ספק שהאשמת המטופל והשפלתו רק מזיקות וחשוב ללמד הקשבה וכבוד למטופל. כבוד והקשבה נכונים למטופלים עם אלכוהוליזם, למטופלים שהתמכרו לנוגדי כאב או תרופות פסיכוטרופיות וגם למי שהתמכר לפחמימות, לממתיקים, לפירות ולחטיפים (הגורמים האמיתיים להשמנת יתר באמריקה ובעולם).
החזרת האחריות האמיתית לידיו של המטופל איננה השפלה, אלא העצמה שלו. האמינו, הוא יודה לכם.