• יו"ר: פרופ' דרור דיקר
  • מזכירת החברה: ד"ר גבי ליברמן
  • גזברית: ד"ר בתיה קורנבוים
  • חבר ועד: פרופ' חיים כהן
  • עורך האתר: פרופ' פסח סגל
  • מזכירה: גב' חגית יוחננוף
מחקרים

מדידת ביו-מרקרים של דלקת והשמנת יתר בנסיוב

במחקר עוקבה LABS, נמצא קשר בין רמות הביו-מרקרים CRP, CC, לפטין וגרלין לבין מחלות מטבוליות. כמו כן, נמצא כי ביו-מרקרים אלו יכולים לתת צפי חלקי לתוצא הניתוחי, בניתוחים בריאטרים. אך לא לנסיגת המחלות המטבוליות לאחר ניתוח

בדיקת דם, רמות HDL (צילום: אילוסטרציה)

נכון להיום, עדיין לא ברורה התועלת בבדיקת ביו-מרקרים בנסיוב הקשורים לדלקת והשמנת יתר. מטרת המחקר הייתה לבחון האם ניתן להשתמש בביו-מרקרים אלו כמנבאים שכיחות של מחלה מטבולית ולהערכת התוצא בניתוחים בריאטרים. זאת במטופלים הסובלים מהשמנת יתר.

במחקר עוקבה LABSי(Longitudinal Assessment of Bariatric Surgery), נמדדו ארבעה ביו-מרקרים שונים בנסיוב, לפני ואחרי ניתוח בריאטרי: לפטין, גרלין, C-reactive proteinי(CRP) ו-Cystatin Cי(CC). נבחן הקשר בין ביו-מרקרים אלו לבין מדידות הבסיס הראשוניות של השמנת יתר ושכיחות מחלות מטבוליות (אסתמה, סוכרת ודום נשימה בשינה). כמו כן, נבחן הקשר בין ביו-מרקרים אלו לבין ירידה במשקל ונסיגת המחלות המטבוליות, לאחר ניתוח בריאטרי.

תוצאות המחקר הראו כי קיימת התאמה בין רמות הבסיס של CRP לבין הסיכויים לחלות באסתמה. לעומת זאת, לא נמצאה התאמה בין רמות ה-CRP לבין הסיכויים לחלות בסוכרת או דום נשימה בשינה. בנוסף, נמצאה התאמה ביו רמות הבסיס של CC לבין אסתמה. נמצאה גם התאמה בין רמות הבסיס של CC לבין הסיכויים לחלות בסוכרת ודום נשימה בשינה. עוד נמצאה התאמה בין רמות הבסיס של לפטין לבין אסתמה. לעומת זאת, נמצא יחס הפוך בין רמות הלפטין לבין סוכרת ודום נשימה בשינה.

כמו כן, נמצא גם יחס הפוך בין רמות הבסיס של גרלין לבין סוכרת ודום נשימה בשינה. עוד בתוצאות המחקר, נמצא קשר בין ירידה גדולה במשקל לבין עליה ברמות הבסיס של לפטין ו-CRP, ולירידה ברמות הבסיס של CC. עם זאת, לא נמצא כל קשר בין הביו-מרקרים שנבדקו לבין נסיגה של מחלות הסוכרת והאסתמה. אך כן נמצא קשר בין סבירות גבוהה יותר לשיפור באסתמה, לבין ירידה גדולה ברמות הלפטין. כמו כן, נמצא כי סבירות גבוהה יותר לנסיגה של סוכרת, ניתן היה לחזות על ידי ירידה מופחתת ברמות ה-CC. לבסוף, נמצא קשר בין ניתוח בריאטרי לירידה ברמות ה-CC, ה-CRP והלפטין לאחר ניתוח. לעומת זאת, נצפתה עליה ברמות הגרלין לאחר ניתוח.

זהו מחקר העוקבה הגדול ביותר שנעשה עד היום למדידת ביו-מרקרים הקשורים לדלקת והשמנת יתר בנסיוב, בתחום הניתוחים הבריאטרים. מסקנת המחקר הייתה כי קיימת התאמה בין רמות הביו-מרקרים לבין שכיחות המחלות המטבוליות לפני הניתוח הבריאטרי. כמו כן, קיימת התאמה בין רמות הביו-מרקרים לבין ירידה במשקל. לעומת זאת, לא נמצאה התאמה בין הביו-מרקרים שנמדדו לבין נסיגת המחלות המטבוליות לאחר ניתוח. עוד הסיקו החוקרים, כי ניתוח בריאטרי גורם לרגולציה ברמות הביו-מרקרים בנסיוב, באופן שמתאים לתהליכים אנטי-דלקתיים והשפעה מפצה של גירוי התיאבון. נתונים אלה תורמים להבנת המכניזם שבזכותו מתקיימת ההשפעה הביולוגית של הניתוחים הבריאטרים.

מקור: 

O'Rourke R. W. et al. (2019) International Journal of Obesity. 43, 285

 

נושאים קשורים:  מחקרים,  ניתוחים בריאטרים,  ביו-מרקרים,  לפטין,  גרלין,  מחלות מטבוליות
תגובות