• יו"ר: פרופ' דרור דיקר
  • מזכירת החברה: ד"ר גבי ליברמן
  • גזברית: ד"ר בתיה קורנבוים
  • חברת ועד: ד"ר רקפת בכרך
  • עורך האתר: פרופ' פסח סגל
  • מזכירה: גב' חגית יוחננוף
יום המודעות הבינלאומי להשמנה

"דרושה תכנית ממשלתית למלחמה בהשמנה בחברה הערבית בישראל"

פרופ' נעים שחאדה, מנהל המכון לאנדוקרינולוגיה, סוכרת והשמנה ברמב"ם, מציג את נתוני ההשמנה במגזר הערבי והסיבות לה ומדגיש: רק תכנית התערבותית כלל ארצית סדירה עשויה לסייע ולהביא לירידה בתחלואה הנלווית המסוכנת

חסמים תרבותיים אצל חלק מהנשים הערביות מגבילים את יכולתן לבצע פעילות גופנית בצורה מתמדת ומבוקרת. צילום אילוסטרציה

לפי ארגון הבריאות העולמי (WHO), ההשמנה היא כיום אחת הבעיות הבריאותיות הבולטות ביותר. ברשימת גורמי התמותה היא נמצאת במקום השביעי בגלל התחלואה הנלווית המרובה והמסוכנת שלה. יתר על כן, השמנה נמצאת במגמת עלייה מתמדת בעולם וגם בישראל.

לפי סקר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משנת 2018, כמחצית מהאוכלוסיה (48%) בישראל נמצאים במצב של עודף משקל או השמנה. מדדי האיכות מראים כי אחד מכל ארבעה ישראלים בוגרים חי עם השמנת יתר. במילים אחרות: יש במדינת ישראל כשני מיליון אנשים שמנים.

באוכלוסיה הערבית השמנת יתר וסוכרת מהווים בעיה בריאותית רצינית. במיפוי בריאותי שפורסם על ידי "אגודת הגליל" בשנת 2016 נמצא שרק 39.2% מהאוכלוסיה הערבית הבוגרת מוגדרים כבעלי משקל גוף תקין. מחברי אותו דו"ח הראו שהופעת ההשמנה באה בקורלציה חיובית עם גורמים שונים, הכוללים: גיל, הישגים אקדמיים נמוכים, מודעות בנושאי בריאות והתמדה בפעילות גופנית. כמו כן, אחד הממצאים החשובים היה שמעל גיל 60 שנה, 42% מהנשים הערביות סובלות מהשמנת יתר לעומת 20% מהגברים בקבוצת גיל זו (1).

בסקירה מעניינת נוספת שכללה נשים ערביות המבקרות במרפאות קופת חולים בעיר נצרת, נמצאו נתונים דומים כאשר 61.8% מהנשים סובלות מעודף משקל ומהשמנת יתר. הימצאות ההשמנה היתה בקורלציה מובהקת עם הגיל (מעל גיל 40), מספר הלידות ולבוש מסורתי (2).

הממצאים המשמעותיים שדווחו על ההבדל בין האוכלוסיה הערבית לעומת האוכלוסיה היהודית פורסמו על ידי ד"ר קלטר-ליבוביץ' (3). סקירה זו התייחסה לאוכלוסיה היהודית והערבית בנפת חדרה והיא הראתה, בין היתר, ששיעור ההשמנה אצל נשים ערביות היה 52.2% לעומת 31.4% אצל נשים יהודיות. בהשוואה בין גברים לא היה הבדל משמעותי בין שתי האוכלוסיות (25.1% לעומת 23.4%).

בחיפוש אחרי הסברים אפשריים לתופעה ומניתוח ממצאי סקר הבריאות הלאומי שפורסם על ידי משרד הבריאות (4) מתברר ששיעור הנשים המקפידות על דיאטה לשמירה על המשקל או להפחתתו גבוה פי 1.5 בקרב הנשים היהודיות (29%) מאשר בקרב הערביות (19%). בקבוצת הגיל 64-55 שיעור הנשים הערביות השומרות דיאטה הוא 16% לעומת 32% בקרב היהודיות. מבחינת פעילות גופנית בשעות הפנאי, גם כאן היה הבדל משמעותי ביותר. לאחר תיקון לגיל נמצא כי 17.3% מהיהודיות ו-5.9% מהערביות נוהגות לעסוק בפעילות גופנית פעם-פעמיים בשבוע במשך 20 דקות כל פעם.

בנוסף לגורמי הסיכון הנ"ל, יש עוד מספר השערות למתן ההסבר לשיעורי ההשמנה הגבוהים באוכלוסיה הערבית בכלל ובקרב הנשים הערביות בפרט:

מצב סוציואקונומי – כידוע, השמנה שכיחה יותר באוכלוסיות במצב סוציואקונומי נמוך. בהתאם לדו"ח התכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה בישראל לשנים 2016-2014, שיעור ההשמנה היה גבוה פי שניים בשכבה החברתית-כלכלית החלשה (29.6%) בהשוואה לשכבה החברתית-כלכלית החזקה ביותר (15.1%). כידוע, שיעור השכבה החברתית-כלכלית החלשה גבוה יותר באוכלוסיה הערבית.

מאפיינים וחסמים תרבותיים – סקר אחר שנעשה בסעודיה הראה ששליש מהנשים עם עודף משקל והשמנה הגדירו את עצמן כבעלות משקל תקין, מה שמעיד על בעיה חינוכית בתפישת משקל הגוף התקין ונטייה להעדפת השמנה (5). יתר על כן, יש גם חסמים תרבותיים אצל חלק מהנשים הערביות שמגבילים את יכולתן לבצע פעילות גופנית בצורה מתמדת ומבוקרת כמו במכוני כושר או בחוגים לחינוך לבריאות.

גנטיקה – אין ספק שלמטען הגנטי יש תפקיד חשוב בהתפתחות ההשמנה. למרות שאין פרסומים מדעיים התומכים בכך, נראה שבמטען הגנטי של האוכלוסיה הערבית יש כנראה נטיית יתר להתפתחות השמנה.

מבין עשר המדינות עם שיעורי ההשמנה הגבוהים ביותר בעולם, חמש הן מדינות ערביות מהמזרח התיכון. הנטייה הגנטית הזו באה לידי ביטוי לאחרונה בשינוי התרבותי שחל באוכלוסיה הערבית במדינה בעשורים האחרונים והמעבר מאורח חיים בעל אופי חקלאי לאורח חיים עירוני.

אין ספק שנתוני ההשמנה באוכלוסיה הערבית בישראל מדאיגים ובמיוחד אצל נשים ערביות והם מחייבים התערבות מיידית. בשנים האחרונות נעשו תכניות שונות למטרה זו אך ההתערבויות היו לתקופת זמן מוגבלת ובאזורים סלקטיביים. בין היתר אציין את תכנית "נחמי" שהיתה חלק מתכנית "עוצמה" ומטרתה היתה להעלות את המודעות לאורח חיים בריא ולמניעת סוכרת והשמנה באוכלוסיה הערבית בעיר נצרת. התכנית נמשכה שלוש שנים והיא הניבה תוצאות מרשימות.

תכניות נוספות, כמו "אפשרי בריא" של משרד הבריאות ותכניות שונות של קופות החולים, גם כן עוזרות בעניין הזה, אבל בשל חומרת המצב יש צורך בתכנית התערבותית ממשלתית כוללת ומתמידה, אשר תכלול את כל קבוצות הסיכון באוכלוסיה הערבית - מתבגרים וגם נשים. התכנית חייבת להיות אחידה וכלל ארצית עם מעקב אחרי מדדי הצלחה ברורים, במטרה להילחם בתופעה מדאיגה זו ולהביא לירידה בתחלואה הנלווית המסוכנת, לצד ירידה בסבל החולים ובנטל הכלכלי העצום.

ספרות: 

  1. The health & environment survey 2015, The Galilee society and Rikas. Published Nov. 2016
  2. M. Kandalaft et al. Prevalence of obesity among Arab women in Nazereth, 2013
  3. O. Kalter-Leibovici et al. IMAJ, 9(7):525-30.
  4. המרכז הלאומי לבקרת מחלות – משרד הבריאות. סקר בריאות לאומי בישראל- פרויקט של ארגון הבריאות העולמי, האזור האירופאי EUROHIS  בריאות נשים 2004.
  5. Saudi Arabia.  Public  Health  1998;112:409–14 Rasheed P. et al. Public  Health  1998;112:409–14.
  6. Rasheed P.  Perception  of  body  weight  and  self-reported  eating and  exercise  behavior  among  obese  and  non-obese Arab  women.
נושאים קשורים:  פרופ' נעים שחאדה,  השמנה,  עודף משקל,  אוכלוסיה ערבית,  מגזר ערבי,  יום המודעות הבינלאומי להשמנה,  חדשות
תגובות
 
אנונימי/ת
06.03.2020, 08:42

נתונים מענינים