• יו"ר: פרופ' דרור דיקר
  • מזכירת החברה: ד"ר גבי ליברמן
  • גזברית: ד"ר בתיה קורנבוים
  • חברת ועד: ד"ר רקפת בכרך
  • עורך האתר: פרופ' פסח סגל
  • מזכירה: גב' חגית יוחננוף
מחקרים

תגובת שובע לאכילת יתר ושינוי במשקל במבוגרים הנוטים להשמנה

חוסר שליטה באכילה ושינויים בהורמון Peptide YY כתגובה לאכילת יתר היו שונים בין מטופלים שעמידים להשמנה בהשוואה למטופלים שנוטים להשמנה. חוסר שליטה הייתה קשורה בעלייה במשקל במעקב של 5 שנים

16.03.2020, 16:34
אכילה, ארוחת ערב (צילום: אילוסטרציה)

מטרת המחקר הייתה לבחון את התגובה לשלושה ימים של אכילת יתר ואת הקשר בין התגובה לבין השינוי במשקל של מבוגרים שסווגו כנוטים להשמנה או כעמידים להשמנה.

22 מבוגרים שנוטים להשמנה ו-30 מבוגרים הנחשבים עמידים בפני השמנה קיבלו תזונה בעל ערך קלורי מותאם ודיאטה של אכילת יתר (140% מהאנרגיה הדרושה) למשך שלושה ימים, ולאחר מכן היו במעקב למשך שלושה ימים נוספים בהם הנבדקים אכלו כפי רצונם. רעב ושובע הוערכו לפי סולמות חזותיים. רמות ההורמונים Ghrelin ו-Peptide YY נמדדו במהלך 24 שעות ביום השלישי למחקר. משקל הגוף של המשתתפים נמדד באופן שנתי במשך 1.3 ± 4.0 שנים.

שליטה והיעדר עכבות בדיאטה היו גדולים יותר במטופלים הנוטים להשמנה (הבדל ממוצע של 1.2 ± 3.5 ו-0.9 ± 3.3, בהתאמה, p<0.001). דיסאינהיביציה הייתה קשורה בשינויים במשקל לאורך זמן (48 משתתפים, r=0.35, p=0.02). בהשוואה לתזונה קלורית כפי שנדרש, הצריכה האנרגית פחתה באופן משמעותי במטופלים העמידים להשמנה בעקבות אכילת היתר (p=0.03) אך לא במטופלים שנטו להשמנה (p=0.33). מדידת Peptide YY במשך 24 שעות הדגימה ערכים מוגברים תחת העקומה בעמידים להשמנה (p=0.02) אך לא בנוטים להשמנה (p=0.17). בנוסף, שינויים ברמות הורמון זה בעת אכילת יתר היו בהתאמה לצריכה האנרגית הנמדדת (r=-0.36, p=0.01).

מקור: 

Halliday T.M  et al (2020). Obesity, 28: 259-267;

נושאים קשורים:  מחקרים,  צריכה קלורית,  עלייה במשקל,  תחושת שובע
תגובות