המחקר הנוכחי בדק את הפגיעה בתפקוד האוורור והדיפוזיה בין נודיות הריאה לנימים במקרים של השמנת יתר עם או בלי תסמונת דום נשימה בשינה (OSAS – obstructive sleep apnea syndrome).
עוד בעניין דומה
מדובר במחקר חתך בו השתתפו 48 מבוגרים הסובלים מהשמנת יתר (23 עם OSAS ו-25 בקבוצת הביקורת). החוקרים אספו מידע אנתרופומטרי (גובה, משקל ו-BMIי[body mass index]). כל המשתתפים במחקר ענו על שאלון רפואי ועברו בדיקת פוליסומונוגרפיה או פוליגרפיה של שינה לצורך אינדקס דום נשימה-תת נשימה (AHI – apnea-hypopnea index) ואחוזים של מדידות דה-סטורציה. בנוסף החוקרים אספו מידע לגבי תפקודי הריאות הבאים: זרימות ונפחי ריאה, פקטור העברה בריאות של פחמן חד-חמצי (DLCO – diffusing capacity for carbon monoxide), והפרקציה של חנקן חמצי בנשיפה (FeNO – fraction of exhaled nitric oxide).
המשתתפים בשתי קבוצות המחקר סבלו מהשמנת יתר עם BMI ממוצע של 35.06 ± 4.68 ק"ג/מ2. החוקרים מצאו ירידה מובהקת בתפקודי הריאות בקרב מטופלים עם OSAS בהשוואה למטופלים מקבוצת הביקורת. אכן, כאשר נעשתה השוואה מול קבוצת הביקורת, נמצא כי למטופלים מקבוצת ה-OSAS היה פגם אוורור רסטריקטיבי חמור יותר (נפח ריאה כולל [Total lung capacity]:י93 ± 14% בהשוואה ל-79 ± 12%), DLCO לא תקין (112 ± 20% בהשוואה ל-93 ± 22%), ודלקתיות מוגברת יותר בדרכי האוויר (18.40 ± 9.20 בהשוואה ל-31.30 ± 13.60 חלקים למיליון) (P<0.05).
החוקרים הסיקו כי כאשר השמנת יתר מלווה ב-OSAS ישנה עליה בחומרה של שינויים בתפקודי הריאות וביכולת הדיפוזיה בין נודיות הריאה לנימים. החוקרים סברו כי ייתכן וניתן להסביר את הממצאים בחלקם ע"י הדלקת בנודיות הריאה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
