מחקר תקופתי שנערך באוניברסיטה העברית, בהובלת הפיזיולוג ד"ר חורש דור-חיים, מנהל המרכז לקידום בריאות ורפואת ספורט, מצא כי בין נובמבר לדצמבר 2020 כ-70% מהישראלים שהיו רגילים להתאמן בצורה סדירה, בחדרי כושר עם מאמני כושר או באופן עצמאי, התאמנו פחות מכפי שהיו רגילים לכך בשל מגבלות הקורונה. הנפגעת המרכזית היא אוכלוסיית הגיל השלישי שבה בולטת מגמת ירידה ניכרת בתדירות האימונים.
עוד בעניין דומה
כתוצאה מההפחתה באימונים חלה עלייה במשקל אצל אותם מתאמנים. כ-60% מהנשאלים בסקר לצורך מחקר זה דיווחו על עלייה שכזו (55% במחקר הקודם, שממצאיו היו רלוונטיים עד לחודש מאי) ו-40% דיווחו שלא עלו ולא ירדו או ירדו במשקלם באופן זניח. מבין המתאמנים שדיווחו על עלייה במשקל, על פי המחקר הנוכחי, מחצית מהם הוסיפו עד כה 3.5 ק"ג בממוצע למשקלם. במחקר הקודם התברר שהוסיפו 2 ק"ג למשקלם.
במחקר הנוכחי נבדק גם הקשר בין הסטטוס התעסוקתי לבין מדדי ההשמנה. התברר כי למרות שלכאורה יש להם יותר זמן פנוי לפעילות גופנית, אנשים הנמצאים בחל"ת או נותרו מובטלים העלו במשקלם יותר מ-800 גרם בממוצע, לעומת אנשים עובדים.
המחקר נערך בקרב 1,200 משתתפים שנהגו ונוהגים ככל האפשר להתאמן במסגרות של חוגים, חדרי כושר, סטודיו, באימון אישי או בכל פעילות ספורט מאורגנת בימי השגרה ובימי קורונה.
ד"ר דור-חיים: "אלה ממצאים ראשוניים. בהמשך נפרסם את כלל הנתונים שהתקבלו במחקר הזה. הפעילות הגופנית היא תרופה למחלות הלא-מידבקות ומונעת תחלואה קשה במחלות מידבקות. למרות שהקשר בין השמנה לבין תחלואה קשה מנגיף הקורונה הוכח במחקרים רבים ולמרות שבישראל נפטרים מדי שנה כ-10,000 אנשים בשל חוסר בפעילות גופנית, המדינה איננה מקצה משאבים מתאימים כדי לעודד את הציבור לפעילות גופנית, ואף מצירה את צעדיו כאשר היא סוגרת את מרכזי הכושר ולא מאפשרת לציבור חלופות ראויות. התוצאה שמתקבלת היא נזק בלתי הפיך לבריאות הציבור".