• יו"ר: פרופ' דרור דיקר
  • מזכירת החברה: ד"ר גבי ליברמן
  • גזברית: ד"ר בתיה קורנבוים
  • חברת ועד: ד"ר רקפת בכרך
  • עורך האתר: פרופ' פסח סגל
  • מזכירה: גב' חגית יוחננוף
מחקרים

ההשפעה המשולבת של השמנת יתר ופרופיל מטבולי על הפרעה בתפקוד הגלומרולרי בנבדקים עם יתר לחץ דם

חוקרים סבורים כי לנבדקים עם השמנת יתר והפרעה מטבולית יש סיכון גבוה לירידה בתפקוד הגלומרולרי

20.04.2021, 17:45
השמנת יתר (צילום: אילוסטרציה)
השמנת יתר (צילום: אילוסטרציה)

מטרת החוקרים הייתה לבחון את ההשפעה בנפרד וביחד של השמנת יתר והפרופיל המטבולי, על הפגיעה בתפקוד הגלומרולרי, בקרב נבדקים עם יתר לחץ דם.

החוקרים ערכו מחקר חתך שכלל 499 נבדקים עם יתר לחץ דם. החוקרים הקצו את הנבדקים לאחת מ-4 קבוצות, על סמך מדד מסת הגוף שלהם והפרופיל המטבולי: MHNO – פרופיל מטבולי תקין, ללא השמנת יתר; MHO – פרופיל מטבולי תקין, עם השמנת יתר; MUHNO – פרופיל מטבולי לא תקין, ללא השמנת יתר ו-MUHO – פרופיל מטבולי לא תקין עם השמנת יתר. לאחר מכן, בחנו את ההשפעה של האינטראקציה בין השמנת יתר לפרופיל המטבולי נבדקה באופן מצטבר, על מיקרו-אלבומינוריה ועל קצב הסינון הגלומרולרי המוערך (eGFR - estimated glomerular filtration rate).

החוקרים מצאו כי לאחר נטרול לערפלנים, הסיכון הגבוה ביותר הן למיקרו-אלבומינוריה והן לירידה ב-eGFR היה בקבוצת ה-MUHO (יחס סיכויים 6.0 (רווח בר-סמך 95%: 2.13), p <0.0001; יחס סיכויים 5.4 (רווח בר-סמך 95%: 1.26), p = 0.03, בהתאמה). לאחר אנליזה של האינטראקציה המצטברת, דיווחו החוקרים כי 51% מסיכון למקרו-אלבומינוריה ו-53% מהסיכון המשולב למיקרו-אלבומינוריה ולירידה ב-eGFR, מוסברים על ידי שילוב בין השמנת יתר והפרעה מטבולית. לבסוף, החוקרים מצאו כי המנגנון של אינטראקציה זו הוא סינרגיסטי (אינדקס סינרגיה = 2.6, [1.5.3]).

החוקרים הגיעו למסקנה כי הירידה בתפקוד הגלומרולרי בקרב נבדקים עם יתר לחץ דם, מחמירה משמעותית על ידי האינטראקציה בין השמנת יתר והפרעות מטבוליות. הם סבורים כי ניהול של נבדקים בסיכון גבוה דורש התאמה של תכנית תזונתית ופיזית נאותה, בנוסף למשטר הטיפולי, על מנת לשמר את התפקוד הגלומרולרי.

מקור: 

Bennouar, S. et al. Nephrology 2021; https://doi.org/10.1111/nep.13868

נושאים קשורים:  מחקרים,  תפקוד כלייתי,  יתר לחץ דם,  השמנת יתר,  הפרעה מטבולית
תגובות