שינוי בתפיסת טעמים אחרי ניתוח בריאטרי

מעל ל-50 שנה קיימות ראיות לצריכה מוגברת של מזונות מתוקים אצל אנשים עם השמנת יתר וחיות, בהשוואה אנשים עם משקל נורמלי. מעבר לכך, מזה זמן מה נטען כי מחסור באנרגיה כתוצאה מדיאטה, בעוד שמרחיק את האדם מנקודת משקל גבוהה, יכול להוביל לרגישות מוגברת לטעמים, ובראשם מתוק. נושא זה עמד מאחורי המוטיבציה למחקרים הראשונים אשר השוו תפיסת טעם מתוק בין בני אדם עם השמנה לאלה עם משקל נורמלי.

מחקרים אלה, באמצעות מדידות ישירות של טעם, אופיינו בהטרוגניות מתודולוגית, מה שטרם לשונות בתוצאות ובמסקנות. למרות זאת, חלק מהממצאים היו בשימוש לצורך תמיכה בתאוריה לפיה מטופלים עם השמנת יתר סובלים מתפיסה ירודה של טעם, במיוחד מתוק. היפותזה דומה הוצעה לגבי ראיות לירידה ברמת הקולטנים לדופמין במוח במקרים של השמנת יתר, ובשני המקרים הועלתה סברה לפיה עליה בצריכת מזון, ועליה בעקבותך כך במשקל, נבעו מהצורך בהגברת הגירוי התחושתי והעירור המוחי.

למרות זאת, הספרות הזמינה קיום לא מכילה מסקנה חד משמעית לגבי הקשר בין השמנה לירידה בתפיסת הטעם המתוק, עם ממצאים שליליים וסותרים בהשוואה בין אינדיבידואלים עם השמנה לכאלה עם משקל נורמלי, ובהשוואה אצל מטופלים לפני ואחרי ניתוח בריאטרי. אף על פי כן, לאחר ניתוחים בריאטריים מסוג מעקף Roux-en-Y וגסטרקטומית שרוול, נצפו ראיות לשינויים בתפיסת הטעם, בייחוד עבור מדדים הקשורים למערכת תגמול של טעם מתוק, ראיות אשר צריכות להבחן באופן יסודי בעתיד.

מקור: 

Gabriela Ribeiro  at. Al (2021) DOI: https://doi.org/10.1016/j.ejim.2021.01.023