מדוע רקמת השומן סביב בלוטת הערמונית לא גדלה במצבי השמנה?

שומן לבן מצטבר באתרים שונים ברחבי הגוף, כאשר חלק מרקמות השומן נמצאות בסמיכות לאיברים ואלו משפיעות את האיברים במנגנון פאראקריני. בלוטת הערמונית מוקפת ברקמת שומן לא מאופיינת אשר נקראת Periprostatic adipose tissueי(PPAT), ובתקופה האחרונה מגלים כי רקמה זו לוקחת חלק בהפרעות בבלוטת הערמונית. בשונה מרקמות שומן לבן אחרות בגוף, PPAT מפרישה ציטוקינים דלקתיים גם במטופלים ללא ריבוי רקמת שומן, ונפח הרקמה לא גדלה בתהליך ההשמנה. מאפיינים יחודיים אלו נותרו ללא הסבר בשל חוסר אפיון מבני ותפקודי של רקמה זו.

במחקר זה החוקרים אפיינו את הסידור המבני של PPAT בהשוואה לרקמת שומן בטני/אגני (Abdominopelvic Adipose Tissue - APAT), אשר נמצאת מחוץ לחלל הצפק ומקושרת למדד ה-BMI.

בדיקות מיקרוסקופ ולאחר מכן שחזור תלת מימדי של הרקמה הראה כי ב-PPAT יש רשת כלי דם דלה בהשוואה ל-APAT, ממצא המרמז על אופי היפוקסי של רקמה זו. השוואות בין פרופיל השעתוק של הרקמות הראה כי ההבדלים המשמעותיים ביותר בביטוי הגנטי בין הרקמות היו בגנים המקושרים למצבי היפוקסיה. רמות גבוהות של HIF2αי(Hypoxia Induce Factor 2α) איששו את תגובת ההסתגלות של רקמת PPAT למצבי היפוקסיה. המצב ההיפוקסי המתמשך נמצא קשור לדלקת ופיברוזיס, אשר לא הוגברו במצבים של השמנת יתר.

מסקנת החוקרים הייתה כי הפיברוזיס והדלקת של רקמת PPAT מסבירה את היעדר השגשוג במצבים של השמנת יתר, וכי גילויים אלו מפלסים את הדרך להבנה מכניסטית של תפקיד PPAT בהפרעות בערמונית, הכוללת בין היתר גם סרטן.

מקור:

Mathieu Roumiguié, et al. (2022) “Periprostatic Adipose Tissue Displays a Chronic Hypoxic State that Limits Its Expandability.” The American Journal of Pathology, June 2022. Vol. 192, Issue 6 p. 926-942. doi.org/10.1016/j.ajpath.2022.03.008