במחקר אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Obesity ביקשו החוקרים לסכם את השינוי במשקל בתקופה בתר-ניתוחית ולבחון את הקשר בין נזק היפותלמי בתר-ניתוחי ועלייה במשקל לבין השמנת יתר היפותלמית (Hypothalamic Obesity – HO), וזאת בקרב מטופלים עם קרניופרינגיומה של מבוגרים.
עוד בעניין דומה
במחקר רטרוספקיטיבי זה נבדקו 96 מטופלים אשר עברו ניתוח לטיפול בקרניופרניופריגיומה ראשונית של מבוגרים. הקשר בין נזק היפותלמי בתר-ניתוחי ועלייה במשקל לאחר הניתוח ובין HO נבדק בבדיקות MRI (Magnetic Resonance Imaging) ואנדוסקופיה ונבחן בעזרת רגרסיה לוגיסטית רבת-משתנים.
תוצאות המחקר הדגימו כי 47 מטופלים (49%) ו-18 מטופלים (18.8%), בהתאמה, הדגימו עליה משמעותית במשקל (≥5%) ו-HO במעקב האחרון. העלייה במשמעותית ביותר במשקל נרשמה ב-6 החודשים הראשונים שלאחר הניתוח, בהמשך המגמה התמתנה והתייצבה. נזק היפותלמי מדרגה 2 הוערך על פי הקלסיפיקציה ל-MRI של Müller et al. והערכה לציון הגבוה על פי מערכת הניקוד לנגעים בהיפותלמוס של Roth et al. נזק זה הודגם כבעל קשר מובהק לעלייה במשקל של 5% ומעלה בתקופה הבתר-ניתוחית (p=0.005; p=0.002, בהתאמה) ול-HO (p=0.001; p=0.008, בהתאמה). בנוסף לכך, נזק היפותלמי בילטראלי, לפי הערכה לתבנית נזק היפותלמי באנדוסקופיה של Hong et al, הודגם כבעל יכולת לניבוי עליה בתר-ניתוחית במשקל של 5% ומעלה (p=0.008).
מתוצאות מחקר זה עולה כי עלייה משמעותית במשקל בתקופה הבתר-ניתוחית הינה שכיחה במקרים של קרניופרינגיומה של מבוגרים. נזק היפותלמי בתר-ניתוחי יכול לנבא עלייה בעלת משמעות קלינית במשקל ו-HO.
מקור: