הקשר בין תנודות במשקל לאירועים קרדיווסקולריים בחולי סוכרת

לפי ההנחיות המקובלות, סוגיית משקל הגוף וניהולו הינה מרכזית בחולי סוכרת סוג 2 (T2DM) עם עודף משקל או השמנת יתר. עם זאת, עדיין קיימת מחלוקת בנוגע להשפעה הפרוגנוסטית של ירידה במשקל, שהושגה ללא התערבות התנהגותית, על התוצאים הקרדיווסקולריים והתמותה בקרב מטופלים אלו.

בסקירה שיטתית שממצאיה פורסמו בכתב העת 'Cardiovascular Diabetology', החוקרים ערכו חיפוש במסדי המידע PubMed,יEmbase ו-Cochrane Library אחר מחקרים שבדקו את הקשר בין ירידה במשקל או שונות במשקל, לבין תמותה ותוצאים קרדיווסקולריים. החוקרים השתמשו במודל השפעות אקראיות לצורך איגום תוצאות המחקרים אשר מדדו את הירידה במשקל באחוזים לעומת מדידות הבסיס, וריבדו זאת כ- > 10% וכ-5-10%, או מחקרים אשר חישבו את השונות במשקלם של המטופלים. איכות המחקר הוערכה באמצעות הסולם Newcastle-Ottawa.

30 מחקרים מתאימים נכללו בסקירה השיטתית, ו-13 מהם נכללו במטא-אנליזה. ירידה גדולה במשקל (> 10%) נקשרה עם סיכון מוגבר לתמותה מכל-סוג (יחס סיכונים מאוגם 2.27, רווח בר-סמך של 95% 1.51-3.42), הרכב של אירועים קרדיווסקולריים משמעותיים (יחס סיכונים מאוגם 1.71, רווח בר-סמך של 95% 1.38-2.12) ותמותה קרדיווסקולרית (יחס סיכונים מאוגם 1.50, רווח בר-סמך של 95% 1.27-1.76) בקרב חולי הסוכרת. ירידה מתונה במשקל לא הראתה קשר מובהק עם תמותה מכל סוג (יחס סיכונים מאוגם 1.17, רווח בר-סמך של 95% 0.97-1.41) או תוצאים קרדיווסקולריים (יחס סיכונים מאוגם 1.12, רווח בר-סמך של 95% 0.84-1.33). שונות במשקל נקשרה עם סיכון גבוה לתמותה מכל סוג (יחס סיכונים מאוגם 1.54, רווח בר-סמך של 95% 1.52-1.56).

לסיכום, ירידה משמעותית במשקל ותנודות חדות של המשקל הינם סמנים פוטנציאליים של סיכון מוגבר לתמותה ואירועים קרדיווסקולריים בקרב חולי סוכרת סוג 2. שמירה על משקל יציב עשויה להיות בעלת השפעה חיובית בקרב חולים אלו.

מקור:

Huang, S., Shi, K., Ren, Y., Wang, J., Yan, W.-F., Qian, W.-L., Yang, Z.-G., & Li, Y. (2022). Association of magnitude of weight loss and weight variability with mortality and major cardiovascular events among individuals with type 2 diabetes mellitus: a systematic review and meta-analysis. Cardiovascular Diabetology, 21(1).