הקשר בין השמנה לתפקוד מוחי הינו נושא מרתק. ברם, בתחום זה, רב הנסתר על הגילוי. במחקר אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת International Journal of Obesity ביקשו החוקרים לבחון את ההשפעה של ניתוח מעקף קיבה מסוג Roux-en-Yי(RYGB) על המטבוליזם הפריפרי של גלוקוז, הרגישות לאינסולין, התצרוכת המוחית של גלוקוז ויכולות קוגנטיביות, וזאת במטופלים הסובלים מהשמנת יתר.
עוד בעניין דומה
המחקר כלל 13 מטופלים עם השמנת יתר (יחס נשים לגברים 11/2, בני 44.4 ± 9.8 שנים וב-BMI של 46.1 ± 4.9 ק"ג\מ2). המטופלים עברו העמסת סוכר של 75 גרם במהלכה של בדיקת FDG-PET/CT מוחית דינמית. הבדיקות בוצעו במצב הבסיס ולאחר 6 חודשים מביצוע ניתוח RYGB. באותן נקודות הזמן נבדק גם מצבם הקוגנטיבי של המשתתפים. המצב הקוגנטיבי הוערך בעזרת מספר כלים ובכללם – מבחן מיני-מנטל (Mini Mental State Examination – MMSE), מבחן MoCAי(Montreal Cognitive Assessment), ומבחני Trail Making Testי(TMT) ו-Token Testי(TT). במהלך העמסת הסוכר נבחנו רמות גלוקוז, אינסולין, GLP-1,יGIP, ו-VIP. לפני מתן הסוכר בהעמסה נבדקו גם רמות לפטין וחלבון BDNF.
תוצאות המחקר הדגימו ירידה משמעותית במשקל (עם שינוי ב-BMI מ- 46.1 ± 4.9 ל-35.3 ± 5.0 ק"ג\מ2, p < 0.01). כמו כן, הודגם שיפור ברגישות לאינסולין (מ-DIי(disposition index) של 1.1 ± 0.2 ל- 2.9 ± 1.1, p = 0.02) וירידה ברמות מטבוליזם מוחי של גלוקוז (cerebral glucose metabolic rate - CMRg) באזורים נרחבים במח (p ≤ 0.01). שיפור ניכר נרשם במבחני MMSE ו-MoCA (p = 0.001 ו- p = 0.002, בהתאמה). מבחני TMT ו-TT הדגימו שיפור קל בלבד. נמצא כי מתקיים קשר חיובי בין השינוי ב-CMRg לשינויי HOMA-IRי(Homeostatic Model Assessment for Insulin Resistance) באזורי הקאודייט נוקלאוס (ρ=0.65, p = 0.01). רמות לפטין בצום ירדו אף הן (מ-80.4 ± 13.0 ל-16.1 ± 2.4 ננו גרם\ד"ל, p = 0.001) והודגמה קורלציה לשינויי CMRg בהיפוקמפוס (ρ = 0.50; p = 0.008). לבסוף הודגם קשר בין שינויים ב-CMRg לשינוי בציון הקוגנטיבי במבחני TMT ו-TT (כולם עם p = 0.04 או פחות).
מתוצאות מחקר זה עולה כי ניתוחים בריאטרים מביאים באופן ישיר לשיפור ב-CMRg אשר מביא בתורו לתוצאות טובות יותר במבחנים קוגנטיבים. מחקר זה מדגיש את ההשפעה הפלאותרופית הפוטנציאלית של ניתוחים בריאטרים.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
