אי ספיקת אקסוקרינית של הלבלב (Exocrine pancreatic insufficiency – EPI) הינה מצב נפוץ לאחר ניתוח בריאטרי/מטבולי. רמת אלסטז בצואה מהווה בדיקה פשוטה לאבחון ודירוג EPI. ההשפעה של תלונות גסטרואינטסטינליות לאחר ניתוח בריאטרי/מטבולי על איכות חיי המטופלים, מהווה נושא הנתון בדיון.
עוד בעניין דומה
במסגרת מחקר פרוספקטיבי אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Obesity Surgery ביקשו החוקרים לבחון את השיעורים והדרגות של EPI על בסיס רמות אלסטז בצואה ולחקור את הקשר בין EPI ואיכות חיים, וזאת בקרב מטופלים לאחר ניתוח בריאטרי.
מחקר זה כלל מטופלים לאחר ניתוח בריאטרי/מטבולי במהלך השנה השנייה למעקב בתר-ניתוחי. רמות אלסטאז בצואה שימשו לאבחון ולדירוג EPI כחמור או כבינוני. מדד איכות החיים הגסטרואינטסטינלי של המטופלים (gastrointestinal quality of life index) חושב. המטופלים חולקו לפי הפרוצדורה אשר עברו – ניתוח שרוול (sleeve gastrectomy – SG), מעקף קיבה עם אנסטמוזה בודדת (one-anastomosis gastric bypass – OAGB), שרוול מעקף אילאום עם אנסטמוזה בודדת (single-anastomosis sleeve ileal bypass – SASI) ושרוול עם שתי מחיצות (transit bipartition – TB). המחקר הנוכחי כלל סך של 82 מטופלים (17, 29, 21 ו-15 מטופלים, בקבוצות ה-OAGB,י SG,יTB ו-SASI, בהתאמה). התוצא העיקרי של מחקר זה היה שיעורי EPI חמורים או בינוניים. התוצא המשני של מחקר זה היה קשר בין רמות אלסטאז בצואה וציון מדד GIQLI.
תוצאות המחקר הדגימו כי לא נמצא הבדל משמעותי בין הקבוצות באשר לציוני GIQLI וברמות אלסטז בצואה (p = 0.152 ו-p = 0.361, בהתאמה). שיעורי החולים עם EPI בינוני בקבוצות OAGB, SG, TB ו-SASI היו 23.5%, 17.2%, 14.3% ו-20.0%, בהתאמה. לא הודגם קשר מובהק בין ציוני GIQLI וגיל, נתונים מורפומטריים בתר-ניתוחיים וערכי אלסטז בצואה (p> 0.05).
מתוצאות מחקר זה עולה כי שיעורי המטופלים עם EPI בינוני נעו בין 14.3 ל-23.5% במעקב בשנה השנייה לאחר ניתוח. לא נרשם אף EPI חמור. ציוני GIQLI לא היו עם קשר מובהק לרמות אלסטז בצואה או לסוג ספציפי של ניתוח בריאטרי/מטבולי.
מקור: