מה שנחשב למשקל תקין על פי מדד מסת הגוף (BMI) אינו חושף אחוזי שומן. לאנשים במשקל תקין יכולים להיות אחוזי שומן גבוהים וסיכון לחלות במחלות המאפיינות בעלי משקל עודף. כך עולה ממחקר חתך חדש של חוקרים באוניברסיטת תל אביב, הממליצים להחליף את מדד ה-BMI המקובל.
עוד בעניין דומה
על פי המחקר, שנערך על ידי הדוקטורנט יאיר להב ובהובלת ד"ר יפתח גפנר מבית הספר לבריאות הציבור ומכון סילבן אדמס לספורט באוניברסיטת תל אביב, ל-26% מהגברים ול-38% מהנשים שמשקלם תקין לפי מדד BMI יש אחוזי שומן גבוהים, ולכן הם נמצאים בסיכון לחלות במחלות לב וכלי דם, סוכרת, סוגי סרטן, מחלות כרוניות ומחלות בדרכי הנשימה המאפיינות בעלי עודף משקל.
במחקר שהתפרסם בכתב העת Frontiers in Nutrition מציינים החוקרים כי מדד מסת גוף (BMI), המקובל בעולם לקביעת עודף משקל, אינו רגיש דיו. "למרות היותו כלי מעשי להערכת השמנת יתר ולניבוי מחלות ותמותה כרוניות באוכלוסיה גדולה, השימוש ב-BMI לזיהוי עודף שומן ברמת הפרט הוא בעל סגוליות סבירה אך רגישות ירודה, כאשר מחצית מהאנשים עם אחוזי שומן מופרזים בגוף (BF%) מסווגים בטעות כלא שמנים", כתבו החוקרים.
החוקרים ביקשו לבדוק את אחוז השומן של המשתתפים בקטגוריות BMI שונות, וכן קשר אפשרי בין תוצאות בדיקות הדם שלהם לבין משקלם על פי מדד ה-BMI. המחקר כלל 3,001 משתתפים, גברים ונשים, בטווח גילים של 18 עד 90, שהגיעו למרכז תזונה וכושר במרכז הארץ בין השנים 2015 ל-2021. הם חולקו לארבע קבוצות לפי BMI: תת משקל (מתחת ל-BMI 18.5); משקל תקין (18.5-24.9 BMI); עודף משקל (25-29.9 BMI) והשמנת יתר (30 BMI ומעלה).
המשתתפים עברו בדיקות דם למדדי סוכר, כולסטרול, אנזימי כבד ושומנים בדם, וכן בדיקת דקסה (DXA), בדיקת רנטגן שמודדת את אחוז השומן בגוף. מתוצאות המחקר עלה כי מבין 967 הנבדקים שלפי מדד ה-BMI היו בעלי משקל תקין, 26% מהגברים ו-38% מהנשים נמצאו על פי המדדים האחרים כבעלי השמנת יתר.
החוקרים ממליצים לאמץ שיטות מדידה מדויקות ואמינות יותר. "שומן גבוה, אפילו במשקל תקין, מגביר את הסיכון הקרדיומטבולי", כתבו והוסיפו: "מחקר זה מדגיש את הצורך בהערכת הרכב הגוף כדי לקבוע סיכון קרדיומטבולי למבוגרים עם משקל גוף תקין".