במסגרת מחקר אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Obesity, ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין השמנת יתר סרקופנית לאיכות שרירים, כפי שמודגם בעזרת בדיקת CT בטן (abdominal computed tomography).
עוד בעניין דומה
מחקר זה כלל סך של 13,612 נבדקים, אשר עברו CT בטן בגובה חוליה L3. הצילומים פוענחו בהתאם לסרגל היחידות על שם Hounsfield, לבחינת שטח השרירים הכולל (Total abdominal muscle area – TAMA), אזורי דלדול שרירים רגיל (normal attenuation muscle area – NAMA,+30 - +150 Hounsfield units), אזורי דלדול שרירים קל (−29 - +29 Hounsfield units) ושומן אינטרא-מוסקולרי ((−190 - −30 Hounsfield units. החוקרים חישבו יחס NAMA/TAMA (ב-%). מיוסטאטוזיס הוגדר לפי רבעון NAMA/TAMA הנמוך ביותר (< 73.56 בגברים ו- < 66.97 בנשים). סרקופניה הוגדרה לפי BMI ובהתאמה למסת שרירי שלד אפנדיקולרים.
תוצאות המחקר הדגימו כי בקרב נבדקים עם השמנת יתר סרקופנית ובהשוואה לקבוצת הביקורת (ללא השמנת יתר סרקופנית), מיוסטאטוזיס שכיחה יותר (17.9% לעומת 54.2%, P<0.001),. עוד הודגם כי בהשוואה לקבוצת הביקורת, בקבוצת השמנת היתר הסרקופנית יחס הסיכונים למיוסטאטוזיס עמד על 3.70 (רווח בר-סמך 95%: 2.87-4.76), וזאת לאחר התאמה לגיל, מין, עישון, שתייה, פעילות גופנית, יתר לחץ דם, סוכרת, כולסטרול LDL ו-CRP.
מתוצאות מחקר זה עולה כי להשמנה סרקופנית קשר חזק למיוסטאטוזיס המתבטאת באיכות שרירים נמוכה.
מקור: