השמנת יתר הינה גורם סיכון עיקרי לתחלואה ולמוות ברחבי העולם. קיים צורך בנתונים לגבי היעילות והבטיחות של אגוניסט לקולטן ה- GLP-1י(Glucagon-like peptide-1) בשם אורפוגליפרון (Orforglipron) כטיפול פומי חד-יומי להורדת משקל במבוגרים הסובלים מהשמנת יתר.
עוד בעניין דומה
במחקר פאזה 2 שממצאיו התפרסמו בכתב העתNew England Journa l of Medicine, בתנאי אקראיות ובסמיות-כפולה, נכללו מבוגרים הסובלים מהשמנת יתר, או כאלה עם עודף משקל ולפחות תופעת לוואי אחת הקשורה למשקל, וללא סוכרת. המשתתפים הוקצו באופן אקראי לקבלת אורפוגליפרון לפי מינון קבוע (12, 24, 36 או 45 מ"ג) או אינבו פעם ביום למשך 36 שבועות. השינוי מהבסיס במשקל הגוף הוערך באחוזים לאחר 26 ו- 36 שבועות.
במחקר השתתפו 272 מטופלים אשר עברו הקצאה אקראית. המשקל הממוצע של המשתתפים בתחילת המחקר היה 108.7 ק"ג, ומדד מסת הגוף (BMI, Body Mass Index) הממוצע היה 37.9 ק"ג\מטר2.
תוצאות המחקר הדגימו כי לאחר 26 שבועות נרשמה ירידה של 8.6-12.6% במשקל בקבוצת ההתערבות ורק 2% בקבוצת האינבו. לאחר 36 שבועות, נרשמה ירידה של 9.4-14.7% בקבוצת ההתערבות ורק 2.3% בקבוצת האינבו. הורדת משקל של לפחות 10% עד שבוע 36 התרחשה ב- 46-75% מהמשתתפים שקיבלו אורפוגליפרון, לעומת 9% באלה שקיבלו אינבו. השימוש באורפוגליפרון הוביל לשיפור בכל המדדים הקרדיו-מטבוליים ובאלה הקשורים למשקל שהוגדרו מראש. תופעות הלוואי הנפוצות ביותר שדווחו עם אורפוגליפרון היו במערכת העיכול, שהיו קלות עד בינוניות, התרחשו בעיקר במהלך הגברת המינון והובילו להפסקת השימוש ב אורפוגליפרון ב-10-17% מהמשתתפים מקבוצת ההתערבות. פרופיל הבטיחות של אורפוגליפרון היה עקבי עם זה של קבוצת האגוניסטים לקולטן ה-GLP-1.
מסקנת החוקרים היא כי נטילת אורפוגליפרון, אגוניסט לקולטן ה-GLP-1, הניתן כל יום באופן פומי, נמצאה קשורה להורדת משקל. תופעות לוואי שדווחו עם אורפוגליפרון היו דומות לאלה עם אגוניסטים לקולטן ה- GLP-1 אחרים הניתנים באמצעות זריקה.
מקור: