• יו"ר החברה: פרופ' רן בליצר
  • משנה ליו"ר החברה: מלי קושא
  • גזברית: ד״ר לילך צולר
  • מזכיר: ד״ר מוטי חיימי
הסטוריז של DoctorsOnly:
יום האישה

צו השעה: עיצוב בריאות נשים

מקומן של נשים ברוב המחקר הקליני בעידן הרפואי המודרני נפקד והן ממשיכות לקבל טיפול רפואי על פי "תקן הזהב" הגברי | מלי קושא, משנה ליו״ר החברה הישראלית לאיכות ברפואה, מתארת את ההשפעות ארוכות השנים של הזנחת בריאות האישה וכיצד ניתן לשנות את תמונת המצב

07.03.2024, 12:00
פסל של הִיגִיאֵיַה, אלת הבריאות במיתולוגיה היוונית, באדינבורו, סקוטלנד. צילום: שאטרסטוק

נושא בריאות האישה רחוק מלהיחקר בצורה מספקת. נשים מתמודדות עם אתגרים שונים מגברים ביכולת לממן טיפולים רפואיים ובגישה אליהם. פער בריאותי זה יוצר סבל מיותר והפסדים כלכליים הניתנים למניעה.

עיון בדו"ח מקנזי שפורסם לאחרונה (ינואר 2024) ונושא את הכותרת "סגירת הפער בבריאות האישה: הזדמנות של טריליון דולר לשיפור החיים והכלכלות", מציע כי טיפול בפערים בבריאות האישה יכול להפחית את הזמן של נשים לבלות במצב בריאותי לקוי בכמעט שני שלישים. קיים פוטנציאל לעזור ל-3.9 מיליארד נשים לחיות חיים בריאים ואיכותיים יותר על ידי הוספת ממוצע של שבעה ימים של חיים בריאים לכל אישה מדי שנה, המסתכם בפוטנציאל ליותר מ-500 ימים במהלך חייה של אישה.

על פי הדו"ח של תאגיד הייעוץ האסטרטגי גלובלי שבסיסו בארה"ב ועם לקוחותיו נמנים חברות, מוסדות וממשלות, שיפור בריאות האישה יכול לאפשר לנשים להשתתף בכוח העבודה באופן פעיל יותר ועשוי להגביר את הכלכלה ב-1 טריליון דולר לפחות בשנה עד 2040. ההערכות הללו  אמנם משמעותיות אך הן ככל הנראה בהערכת חסר בהתחשב במגבלות הנתונים.

ב-100 השנים האחרונות, מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) אישר למעלה מ-1,500 רכיבי תרופה חדשים, אך רוב התרופות הנמצאות בשימוש כיום מעולם לא נבדקו על נשים!

בדו"ח מקנזי, בריאות האישה מוגדרת כמצבים ביולוגיים ומצבים בריאותיים כלליים שלעתים קרובות משפיעים על נשים באופן ייחודי, שונה או באופן לא פרופורציונלי. יש הרבה מאמצים לשפר את בריאות האישה בעולם ודו"ח זה מתמקד בהשלכות הכלכליות של הפער בבריאות האישה וכיצד ניתן לצמצמו.

גברים הם תקן הזהב

הסיבות העיקריות לפער הבריאותי בין גברים לנשים, כפי שמתואר בדו"ח, מתחילות בעובדה הראשונה הבסיסית כי חקר הביולוגיה האנושית פועל על פי ברירת מחדל לגוף הגברי, מה שמפריע להבנה של הבדלים ותוצאות ביולוגיות מבוססות מין ומוביל בסופו של דבר לפחות טיפולים זמינים ויעילים עבור נשים.

חשוב לדעת כי ב-100 השנים האחרונות, מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) אישר למעלה מ-1,500 רכיבי תרופה חדשים, אך רוב התרופות הנמצאות בשימוש כיום מעולם לא נבדקו על נשים! הטיה גברית נפוצה גם ב-80% מהמחקרים בבעלי חיים. כפועל יוצא, הדיווח על תוצאות מחקרים לפי מין בדרך כלל חסר.

דוגמאות לא חסרות, אבל האבסורד הוא שאפילו Flinbanserin, תרופה שנועדה לשפר את החשק המיני של האישה ("הויאגרה הנשית"), נוסתה פרה-קלינית כמעט לחלוטין על בעלי חיים זכרים. דוגמה אחרת: Naltrexone, תרופה המשמשת לטיפול בתלות באופיואידים, פועלת בכיוונים מנוגדים אצל גברים לעומת נשים ומגבירה אצלן למעשה את השימוש והתלות באופיואידים.

ההשקעה בבריאות נשים היא נמוכה יותר ביחס לשְׁכִיחוּת מחלות ומצבים רפואיים בקרבן. אילוסטרציה

גברים היו ועודם "תקן הזהב" לפיו נשים מקבלות תרופות שונות. נשים לא נכללו או שהיו בייצוג נמוך ברוב המחקר הקליני והפרה-קליני בעידן הרפואי המודרני. המצב חמור עוד יותר לגבי נשים בהריון וילדים.

לצד הזנחה במחקר וכאשר גם מערכי הנתונים מוציאים מתוכם נשים או ממעיטים בחשיבותם, עומסי הבריאות בנשים מוזנחים אף הם באופן שיטתי. מחלה מסוימת בגברים יכולה להופיע בשכיחות שונה עם תסמינים שונים בנשים. הטיפול שניתן בדיוק לאותה מחלה עשוי להיות בעל יעילות שונה עבור גברים ונשים וגם תופעות הלוואי, גם השכיחות שביניהן, יכולות להיות אחרות ושונות בצורת הופעתן.

זאת ועוד, נשים חוות יותר חוסר ביטחון תזונתי מגברים (בשני שלישים מתוך 141 מדינות), נשים וגברים חשופים לסכנות בריאותיות תעסוקתיות שונות (גם עבור עבודה בתשלום וגם ללא תשלום), נשים מבלות פי שניים עד עשרה יותר זמן בטיפול בבן משפחה, ועוד לא דיברנו על כך שאלימות גברית היא גורם מרכזי בתחלואה ובתמותה של נשים.

כמו כן, גברים מוציאים יותר על בריאות - יש מתאם חיובי בין האוטונומיה של נשים לבין ההוצאה הבריאותית שלהן. גם נתונים שנאספים על ידי האינטרנט והטלפונים החכמים מוטים בשל העובדה שבמדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית, ליותר מ-315 מיליון נשים יש פחות גישה לטלפונים חכמים ול-260 מיליון נשים אין נגישות לאינטרנט.

עיכובים באבחון וטיפול שאינו מיטבי

נשים נוטות יותר להתמודד עם חסמים לטיפול וחוות יותר עיכובים באבחון וטיפול לא מיטבי. הסטריאוטיפ הנשי, המציג אותן כשבריריות ורגישות יותר, משפיע על הטיפול בתלונות הקשורות לבריאות נשים, שמתפרשות לעתים קרובות כמוגזמות ופסיכוסומטיות.

הסיכון של אישה מעשנת לפתח סרטן ריאות הוא כפול בהשוואה לגברים המעשנים כמות דומה של סיגריות. צילום: קובי גדעון/ פלאש 90

ההשקעה בבריאות נשים היא נמוכה יותר ביחס לשְׁכִיחוּת מחלות ומצבים רפואיים בקרבן. זאת, כאמור, לצד מחקר בחסר והבנה מדעית מוגבלת. שיעור הסובלות ממחלות וממצבים רפואיים בתחום הגסטרו, למשל, עולה פי כמה מונים על שיעור הגברים. לדוגמה, תסמונת המעי הרגיז (IBS) שכיחה פי ארבעה בנשים כאשר כיבים בתריסריון שכיחים פי שניים יותר בגברים; מחלות מעי דלקתיות - קוליטיס כיבית, קרוהן - שכיחות פי 1.5 בנשים.

בתחום רפואת ריאות, הסיכון של אישה מעשנת לפתח סרטן ריאות הוא כפול בהשוואה לגברים המעשנים כמות דומה של סיגריות. נשים גם נמצאות בסיכון גבוה יותר לפתח COPD ואמפיזמה מאשר גברים.

תלונותיהן של נשים בעת אירוע לבבי אינן תלונות קלאסיות מוכרות. כיוון שגם כאן האבחון והטיפול מתבססים על תסמינים גבריים, נשים מאובחנות בצורה שגויה, הטיפול בהן מתעכב והן זוכות לטיפול שאינו מיטבי בהשוואה לגברים

מה לגבי מענה לכאב? סף הכאב אצל נשים הוא נמוך יותר, וללא קשר לרמות גבוהות יותר של כאב, נשים נוטות לקבל פחות טיפול תרופתי לכאב מאשר גברים. גם המערכת החיסונית של נשים פועלת אחרת ואגרסיבית יותר עם תגובה גבוהה יותר לחיסונים למשל, ובהתאמה יש שיעור גבוה יותר של מחלות אוטואימוניות אצל נשים.

בתחום מחלות לב וכלי דם, סיבת המוות מספר אחת בנשים (בעולם המפותח), כאשר אחת מכל חמש נשים בעולם המערבי לוקה במחלת לב. התקפי לב בנשים מופיעים עם תסמינים שונים מאלה של גברים. תלונותיהן של נשים בעת אירוע לבבי רבות ואינן תלונות קלאסיות מוכרות. כיוון שגם כאן האבחון והטיפול מתבססים על תסמינים גבריים, נשים מאובחנות בצורה שגויה, הטיפול בהן מתעכב והן זוכות לטיפול שאינו מיטבי בהשוואה לגברים.

פערי בריאות ונשים בעולם העבודה

הידעתם? נשים מהוות 70% מכוח העבודה העולמי בתחום הבריאות והרווחה, אך ההערכה היא שהן מחזיקות רק ב-25% מהתפקידים הבכירים.

פערים בשירותי בריאות מובילים גם להפסדים כלכליים עקב היעדרות, נוכחות וירידה בפריון הכללי. מעסיקים יכולים לשקול כיצד המדיניות וההטבות שלהם במקום העבודה תומכות בבריאות האישה, לבחון דרכים לערב טוב יותר נשים בתהליכי קבלת החלטות, לספק הטבות בריאות ורווחה התומכות בבריאות האישה וליצור סביבות עבודה בטוחות שבהן נשים יכולות לדבר בפתיחות על צורכיהן הבריאותיים.

על ידי הבנה טובה יותר של הדמוגרפיה של העובדים, מעסיקים יכולים להשקיע בתחומים בעלי השפעה ופוטנציאל גבוהים יותר. לדוגמה, אם כוח העבודה כולל נשים בגילאי 45 עד 55, למדיניות עבודה גמישה המכירה בגיל המעבר יכולה להיות השפעה מיטיבה.

אם מקבלי ההחלטות הם בעיקר גברים, מקום העבודה נוטה להועיל לגברים. יותר נשים בתפקידי מנהיגות בכירים יוכלו לתמוך במדיניות התומכת בבריאות האישה, וחברות עשויות בסופו של דבר להפיק תועלת מכוח עבודה בריא

בנוסף ובהתחשב בעובדה שנשים יכולות לסבול מדיכאון פי שניים מגברים במהלך חייהן, מעסיקים יכולים לחקור כיצד תכניות לבריאות הנפש יכולות לסייע לעובדים למצוא משאבים מבוססי-ראיות לבריאות הנפש העונים על צורכיהם.

לעתים קרובות מנהיגים יוצרים שינוי במקום העבודה על סמך הניסיון, הידע או החזון שלהם. אם מקבלי ההחלטות הם בעיקר גברים, מקום העבודה נוטה להועיל לגברים. ייתכן שיותר נשים בתפקידי מנהיגות בכירים יוכלו לתמוך במדיניות התומכת בבריאות האישה, וחברות עשויות בסופו של דבר להפיק תועלת מכוח עבודה בריא ופרודוקטיבי יותר.

צרה היריעה מלהכיל את מספר המחקרים הבינלאומיים מהעשור האחרון שמצאו כי הנהלות ודירקטוריונים עם איזון בין גברים ונשים עובדים טוב יותר בצוות, משיגים ביצועים טובים יותר, מנהלים משברים בצורה יעילה יותר וחשוב מכל - מייצרים שורות תחתונות גבוהות יותר. לכן, אך הגיוני היה לצפות ששוויון מגדרי בשכר ובאיוש תפקידים בכירים יהפוך לפרמטר בולט בניהול סיכונים עסקיים ולאחת המטרות החשובות והנחשקות ביותר לארגונים בעולם העבודה - לא רק כי הוא פוליטיקלי קורקט אלא גם, ובעיקר, כי הוא טוב לעסקים.

אף על פי כן וכפי שמעיד דו"ח מקנזי, הפער הגדול בין נחיצותו של השוויון המגדרי בעולם העבודה לבין יישומו בפועל עדיין בולט עד כאב בעובדות ובמספרים. מנהיגות מחוללת שינוי בעולם העבודה החדש אינה יכולה עוד להיות מושגת מכוחניות וכוח הסמכות, אלא מתוך חמלה, סובלנות, שיתוף פעולה, מיקוד פנימי ואהבה.

אתגרים בבריאות האישה

כאשר דנים באתגרים של בריאות נשים, התשובה המוכרת היא שנשים בממוצע חיות יותר מגברים, אבל אמירה זו מתעלמת מהעובדה שנשים מבלות 25% מחייהן בבריאות מתישה, יותר מאשר גברים.

ניתן לצמצם את הפערים בבריאות האישה וליצור עתיד שוויוני ובריא יותר באמצעות מאמצים משותפים בחמש חזיתות: על ידי (1) השקעה במו"פ ממוקד נשים, (2) חיזוק האיסוף והניתוח של נתונים לפי מין ומגדר, (3) שיפור הגישה לטיפול ספציפי מגדרי, (4) עידוד השקעות בחדשנות בבריאות האישה ו-(5) על ידי בחינת מדיניות עסקית לתמיכה בנשים.

נדרשת, כאמור, השקעה במחקר ממוקד נשים ברחבי העולם, לצד רצף מחקר ופיתוח למילוי הפערים. לרוב לא מאובחנים מצבים ספציפיים לנשים (לדוגמה, אנדומטריוזיס, הריון וסיבוכים בריאותיים), כמו גם מחלות המשפיעות על נשים באופן שונה ו/או לא פרופורציונלי.

בנוסף, יש לחזק את האיסוף השיטתי, הניתוח ודיווח על נתונים ספציפיים למין ומגדר כדי לבסס ייצוג מדויק יותר של נטל בריאות נשים ולהעריך את ההשפעה של התערבויות שונות. זאת, לצד הגדלת הנגישות לטיפול ספציפי לנשים בכלל האזורים, ממניעה ועד טיפול.

צעד נוסף הכרחי הוא יצירת תמריצים להשקעה בתחומים של חדשנות לבריאות נשים ופיתוח מימון למודלים חדשים, כמו גם יישום מדיניות התומכת בבריאות האישה, בין היתר במוסדות אקדמיים המתאימים תכניות לימודים וכן קביעת מדיניות עסקית התומכת בבריאות האישה. למשל, מעסיקים שיוצרים חללי עבודה ידידותיים להריון ולגיל המעבר ומשלבים נשים בדירקטוריונים והנהלה בכירה.

להשגת מטרות אלו יש צורך ביצירת אקוסיסטם של כל בעלי העניין ממגוון סקטורים ומגזרים. אפשר ליצור בריאות טובה יותר לנשים, שתאפשר השתתפות גדולה יותר בכוח העבודה וחיים בריאים יותר. הירתמות הממשלה, גופי חינוך, משרד הבריאות, קופות חולים, גופים עסקיים, מוסדות פילנתרופיים ובעלי עניין רבים אחרים יכולה לקדם בריאות מותאמת מין ומגדר.

עיצוב בריאות נשים בישראל

עמותת נשים בשביל הבריאות MEDONNA הוקמה במטרה לקדם בריאות נשים מתוך האמונה כי בריאות האישה הוא המפתח לחיזוק החוסן הלאומי, הכלכלי, הבריאותי והחברתי של מדינת ישראל. כחברה בעמותת MEDONNA, נפלה בחלקי הזכות להצטרף לקבוצת IMPACT (שחברותיה הן תמי אלטרץ, דקלה שיר, עידית צ'רנוביץ, אביבה אלעד ואביבה בן ברוך) במטרה להוביל תהליך אסטרטגי לעיצוב בריאות נשים בישראל.

בכנס ייעודי שנערך בתחילת חודש פברואר התכנסנו סביב שולחנות עגולים עשרות נשים מובילות בעולמות הבריאות, ביניהן מנהלות מרכזים רפואיים ונושאות תפקידי מפתח במערכת הבריאות, ודנו בארבעה תחומי בריאות האישה: קידום נשים בעולמות הבריאות; צמצום פערים בבריאות נשים; העלאת המודעות לרפואה מבוססת מגדר; ו⁠בניית הכרה כסמכות מקצועית בקבלת החלטות.

נושאים עיקריים שעלו בדיון ויש צורך לקדם בהקדם: וידוא הקצאת תקציבים לבריאות הנפש גם עבור בעיות הנוגעות לנשים; קביעת סטנדרטים ומדדי איכות רלוונטיים בקופות החולים ובבתי החולים, באמצעות משרד הבריאות; קידום מחקר בתחום בריאות האשה וכן בתחומים הנוגעים להיבטים כלכליים ביחס למחלות בנשים מול בעיית תת תקצוב ותת אבחון, ולבסוף שינוי חקיקה בהשמת שיעור נשים בדירקטוריונים ובהנהלות.

לסיכום, כשמדברים על איכות בכלל כמו גם איכות בבריאות נשים, מדברים בעצם על טיפול יעיל, בטוח, זמין, ממוקד מטופל, מנצל משאבים ושוויוני - לתת את הטיפול הנכון, בזמן הנכון, לכל מטופל וכבר מהניסיון הראשון. אולם, You can not manage what you do not measure - אי אפשר לקדם ולנהל איכות אם לא מודדים תשומות, פעילות ותוצאות.

הכותבת היא משנה ליו״ר החברה הישראלית לאיכות ברפואה; יו״ר לשכת האתיקה של האחים והאחיות בישראל; חברת בורד וקבוצת Impact בעמותת נשים בשביל הבריאות - Medonna

נושאים קשורים:  מלי קושא,  יום האישה,  בריאות נשים,  פערים מגדריים,  בריאות האישה,  שוויון מגדרי,  מגזין,  חדשות
תגובות
אנונימי/ת
08.03.2024, 11:50

לא ברור. בעידן הפרוגרסיבי של ימינו הרי ידוע שזה לא מה שנולדת אלא מה שאתה חושב שאתה.
מה זה משנה אם ערכו מחקרים על גברים העיקר איך הם הרגישו.
ובכלל, אם מישהו יגיד שהוא בריא, אז הוא בכלל לא צריך טיפול.
אין על הפרוגרס

19.03.2024, 17:40

מאמר חשוב , ולנוכח המעורבות של הנשים במלחמה האחרונה - אין ספק שחייבים לקדם ולהאמין בכוח הנשי