שומן בבטן ובזרועות מנבא סיכון גבוה למחלות דגנרטיביות

שומן בבטן ושומן בזרועות נמצאו כמנבאים של סיכון לחלות בדמנציה, פרקינסון ומחלות ניווניות של המוח, בעוד שכוח שרירים גבוה וצפיפות עצם גבוהה קשורים לסיכון מופחת למחלות אלו. כך עולה ממחקר חדש שפורסם בכתב העת Neurology בשבוע שעבר ובחן את הקשר בין דפוסי הרכב גוף, מחלות קרדיווסקולריות וסיכון למחלות ניווניות של המוח.

המחקר, שהתבסס על נתונים מפרויקט UK Biobank, כלל 412,691 משתתפים בגיל ממוצע של 56 שנים, מתוכם 55.1% נשים. החוקרים עקבו אחרי המשתתפים למשך תקופה ממוצעת של 9.1 שנים, במהלכה זוהו 8,224 מקרים חדשים של מחלות ניווניות של המוח.

באמצעות ניתוח גורמים זיהו החוקרים מספר דפוסים עיקריים של הרכב גוף וחקרו את הקשר שלהם לסיכון למחלות ניווניות. הממצאים הראו כי דפוסים שזוהו כ"יחס בין שומן לרקמה רזה" - כלומר, שריר ורקמות אחרות, "כוח שריר", "צפיפות עצם" ו"התפלגות שומן דומיננטית ברגליים", היו קשורים לשיעור נמוך יותר של מחלות ניווניות של המוח (יחס סיכון [HR] = 0.74–0.94). לעומת זאת, דפוסים של "השמנה מרכזית" ו"התפלגות שומן דומיננטית בזרועות" היו קשורים לשיעור גבוה יותר (HR = 1.13–1.18) של מחלות דגנרטיביות.

נמצא כי 10.7%–35.3% מהקשרים הנצפים תווכו על ידי מחלות קרדיווסקולריות, במיוחד מחלות צרברווסקולריות.

בתת קבוצה של 40,790 משתתפים, החוקרים בחנו גם את הקשר בין דפוסי הרכב הגוף לבין סמנים ביולוגיים של הזדקנות המוח, כגון אטרופיה מוחית ומחלת כלי דם קטנים במוח. ניתוח זה אישש את הממצאים לגבי הדפוסים של "השמנה מרכזית", "כוח שריר" ו"התפלגות שומן דומיננטית בזרועות".

החוקרים כתבו כי ממצאים אלה מחזקים את החשיבות של שמירה על הרכב גוף בריא ופעילות גופנית, במיוחד כזו המגבירה את מסת השריר, כאסטרטגיה אפשרית להפחתת הסיכון למחלות ניווניות של המוח.

עם זאת, חשוב לציין כי המחקר הוא תצפיתי ואינו יכול להוכיח סיבתיות ישירה ונדרש מחקר נוסף כדי לבסס את ההשפעה הישירה של התערבויות אלו על הסיכון לניוון עצבי ולהבנת המנגנונים הביולוגיים העומדים בבסיס הקשרים שנצפו.