החמרה במצב חולים כרוניים ועלייה בצורך בטיפולים נפשיים בישראל

נתונים שמפרסמת מכבי שירותי בריאות לרגל השנה החדשה וסיכום שנה למלחמת שבעה באוקטובר, מראים כי מצב החולים במחלות כרוניות מידרדר - 43% מעידים על החמרה במחלתם; שיעור הישראלים הזקוקים לסיוע נפשי עומד על 30%; כמחצית מהציבור מעיד כי צמצם פעילויות חברתיות, מרגיש פחות מרוכז וממוקד וכי יש לו פחות כוח להתמודד עם היומיום.

ממצאי הסקר, שנערך בחודש ספטמבר בקרב מדגם מייצג של 1,000 ישראלים מכל רחבי הארץ, חברי כלל קופות החולים, בגילאי 20-75, מצביעים על הידרדרות מתמשכת במצב הבריאות הפיזי והנפשי של רבים מאזרחי ישראל, לצד סימנים של שיפור בתחומים מסוימים בהשוואה למצב בחודשים הראשונים לאחר פרוץ המלחמה.

על פי נתוני "מכבי", יותר ישראלים מדווחים כי ויתרו או דחו ביקורים אצל רופא וכן מדווחים על שינה לא טובה, על עלייה במשקל, על צריכת אלכוהול ועל חזרה לעישון לאחר גמילה. נתוני "מכבי טבעי" מצביעים על גידול של 150% בפונים המבקשים טיפול בשל פחדים מלווים בהתקפי חרדה (panic attacks) מאז תחילת המלחמה.

גוף - 13% יותר מהחולים במחלות כרוניות מדווחים על החמרה במצבם בהשוואה לתקופה קודם למלחמה, 43% לעומת 30% שדיווחו על החמרת המחלות הכרוניות בטרם החלה מהמלחמה.

נפש - במקביל, נרשמה עלייה מתמדת במספר הישראלים המדווחים על צורך בסיוע נפשי מקצועי, עם 30% מהנשאלים המביעים צורך זה, לעומת 18% שדיווחו על צורך בסיוע נפשי בנובמבר אשתקד. 9% מדווחים כי פנו וקיבלו סיוע נפשי ו-18% דיווחו כי לא פנו לבקש סיוע כזה אך הם זקוקים לו. 58% מהמשיבים לסקר ציינו כי הם ישנים פחות טוב בימים אלה, מה שמעיד על הרעה במצב לעומת חודש אפריל בו עמד שיעורם על 50%.

משרתי מילואים - עורכי הסקר בחנו גם את תפיסות הבריאות של אנשים ששירתו במילואים לתקופה של לפחות חודש אחד בשנה האחרונה ומצאו כי 42% מהם מרגישים שהם זקוקים לסיוע נפשי מקצועי בעקבות המלחמה, כאשר 25% כלל לא פנו לקבלת סיוע מסוג זה למרות שהם זקוקים לו.

השפעות נפשיות בילדים - ההשפעות הנפשיות של המלחמה ניכרות גם בקרב ילדים, כאשר 28% מההורים מדווחים על שינויים לרעה בהתנהגות של לפחות אחד מילדיהם, כולל עצבנות, דכדוך, חוסר סבלנות, מסוגרות ותוקפנות. כ-20% מההורים העידו על שינויים לרעה באיכות השינה, בהרגלי התזונה וביכולות הריכוז של לפחות אחד מהילדים במשפחה בהשוואה למצב לפני שנה.

בנוסף, 15% מההורים העידו על שינוי לרעה במצב הנפשי של לפחות אחד מילדיהם. מהנתונים ניתן לראות כי שיעור גבוה יותר של דיווחים על שינוי לרעה ברוב הקריטריונים שנבדקו הגיעו מהורים לילדים בגילאי 6-18 ובעיקר בגילאים הבוגרים יותר של 12-18.

הנתונים שמספקת רשת "מכבי טבעי" מחזקים את הממצאים עם גידול של 16% במספר הפונים לטיפולים אלטרנטיביים, בשל מצבים של מתח, חרדה, עצבנות, פחדים ותלונות נלוות, כגון, קשיי שינה, כאבי ראש וכו'. זאת, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. על פי הממצאים, חל גידול  של 9% בפונים בשל מתח, עצבנות וחרדה, גידול של 78% בפונים בשל קשיי שינה, גידול של 19% בשל כאבי ראש על רקע מתח וגידול של 150% בפונים בשל פחדים מלווים התקפי חרדה (panic attacks). ארבעת סוגי הטיפולים העיקריים למטופלים אלה הם דיקור סיני, רפלקסולוגיה, שיאצו וטוינה.

תסמונת הלב השבור - שכיחות תסמונת הלב השבור הוכפלה מאז השבעה באוקטובר - כך עולה מנתונים של בית החולים הציבורי "אסותא אשדוד". מדובר בעלייה של 100%. זו הפעם ראשונה שישנו קשר מובהק בין טראומה לאומית לתסמונת זו, כאשר עד היום תסמונת זו הגיעה רק לאחר משברים אישיים.

צריכת ויטמינים - הציבור צורך יותר תוספים וויטמינים להרגעה ולשינה. על פי נתוני רשת "מכבי פארם", מתחילת המלחמה יש עלייה משמעותית במיוחד של 31% בדרישה למוצרים אלה ובנוסף עלייה של 15% ברכישת תרופות ללא מרשם לצרכים אלה, לעומת לתקופה המקבילה שלפני המלחמה.

סדי לילה לשיניים - גם הטיפול בשיניים הושפע מהמלחמה עם עלייה של 20% בביצוע סדי לילה בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה, כך עולה מנתוני רשת "מכבי דנט". סדי לילה, מהווים כלי טיפולי לתלונות על חריקת שיניים, הידוק שיניים, כאב מפרקי וכאבי שרירי פנים הנובעים פעמים רבות ממצבי לחץ וחרדה.

בנוסף, מאז תחילת המלחמה, נרשמה ירידה משמעותית של 30% בסך הפניות למרפאות השיניים הייעודיות לטיפולי עזרה ראשונה (מחוץ לשעות הפעילות). באוכלוסיית הילדים והנוער, חלה ירידה חדה של 85% בפניות לטיפולי עזרה ראשונה מחוץ לשעות הפעילות הרגילות. 

תפיסת הבריאות והמציאות - רק 49% מהציבור תופס את מצב בריאותו כטוב מאוד או מצוין, לעומת 59% טרם המלחמה. 26% מהציבור תופס את מצבו הנפשי כבינוני או גרוע, פי שניים מהתקופה שלפני המלחמה.

64% מהציבור מעיד על רמת אופטימיות גבוהה (רמה 7-10) בעוד ש-36% מהציבור מעיד על רמת אופטימיות נמוכה (רמה 1-6). ממוצע אופטימיות בקרב הגברים עומד על 7.1 ובקרב הנשים על 6.6. בקרב צעירים בגילים 20-29 ממוצע האופטימיות עומד על 6.9 ובקרב בוגרים בגילאי 30-49 הממוצע יורד ל-6.6, כאשר בגילאי 50+ שומרים על רמת האופטימיות הגבוהה ביותר (7.1).

רווחה - בהתייחסות לרווחתם של הישראלים עולה כי 53% מהנסקרים מעידים כי צמצמו פעילויות חברתיות מאז פרוץ המלחמה, 48% העידו כי הם מרגישים פחות מרוכזים וממוקדים, 45% העידו כי יש להם פחות כוח להתמודד עם היומיום ו-20% העידו כי דחו או ביטלו תורים לבדיקות ולרופאים. עוד עולה כי  כל ישראלי חמישי בקרב גילאי 20-49 מעיד כי דחה בשנה החולפת תכניות להרחבת המשפחה, מתוך אלה שהעידו כי הנושא רלוונטי להם.

בקרב מי ששירתו במילואים לפחות חודש אחד במהלך השנה האחרונה עולה כי 53% העידו על צמצום פעילויות חברתיות, קרוב למחציתם העידו על כך שהינם פחות מרוכזים וממוקדים וכי יש להם פחות כוח להתמודד עם בעיות היומיום, 24% דחו או ביטלו תורים לבדיקות רפואיות וכן 23% מאנשי המילואים בגילאי 20-49 העידו כי דחו תכניות להרחבת המשפחה בעקבות המלחמה מתוך אלה שהעידו כי הנושא רלוונטי עבורם.

הרגלי בריאות - בחינת היבטים ספציפיים של הרגלי בריאות מראים שהמצב לא חזר לקדמותו: 35% מהציבור העיד על הקפדה על הרגלי תזונה בריאים ומאוזנים, לעומת 42% לפני המלחמה. כמו כן, 36% מהציבור העידו בסקר כי הם מבצעים פחות פעילות גופנית או שהפסיקו לחלוטין לבצע פעילות זאת בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה.

השמנה - 45% העידו על עלייה במשקל, נתון שמצביע על עליה מתמדת בשנה החולפת, עם 37% שדיווחו על עלייה במשקל לפני חצי שנה. בנוסף, 12% העידו כי הם שותים יותר משקאות אלכוהוליים מאז פרוץ המלחמה, שיעור כמעט כפול בהשוואה למצב שנבדק חודשיים מפרוץ המלחמה.

עישון - 11% מהמעשנים לשעבר התחילו לעשן שוב (נתון קבוע לכל אורך השנה האחרונה) וכ-40% מהמעשנים ציינו כי בעקבות המלחמה הגבירו את צריכת העישון, נתון שמהווה ירידה מ-56% שדיווחו כך בחלוף חודשיים למלחמה ו-43% שדיווחו כך בחלוף חצי שנה למלחמה.

פערים מגדריים - הסקר מצביע על פערים מגדריים, כאשר נשים מושפעות יותר מהשלכות המלחמה, במיוחד מבחינה נפשית. 50% מהן העידו שעלו במשקל בשנה האחרונה לעומת 40% מהגברים, וכן 40% מהנשים העידו על עצמן כי מבצעות פחות או שהפסיקו לחלוטין לבצע פעילות גופנית לעומת 33% מהגברים.

מצבן של הנשים גם ירוד יותר מבחינה נפשית. לפי ממצאי הסקר רק 30% מהנשים העידו על מצב נפשי טוב מאוד או מצוין לעומת 53% מהגברים, 31% מהנשים העידו על עצמן כי מוטרדות מבעיות רגשיות לעתים קרובות או כל הזמן, לעומת 14% בלבד מהגברים. 13% מהנשים העידו כי נוטלות תרופות מרשם לטיפול במצבי דיכאון או חרדה לעומת 6% בקרב הגברים ו-68% מהנשים העידו כי ישנות פחות טוב בלילה, לעומת 48% מהגברים שהעידו כך.

ד"ר ערן רוטמן, ראש חטיבת הבריאות במכבי שירותי בריאות, אמר כי "ממצאי הסקר משקפים כי לצד חזרה הדרגתית לשגרה, אנו עדים למגמות מדאיגות כמו החמרה במצב חולים כרוניים ועלייה בצורך בטיפולים נפשיים. אנו רואים השלכות אלו באופן יומיומי בשטח וצופים כי המצב עלול להחמיר עוד יותר עם הימשכות המלחמה. אנו קוראים לציבור להקפיד ולשמור על הרגלי חיים בריאים לרבות שינה, תזונה ופעילות גופנית, לצד הפחתת גורמי סיכון כמו עישון ולחץ, במקביל לשגרת ניהול עצמי של תחלואה כרונית במידה וקיימת וביצוע בדיקות מניעתיות וכן תקשורת רציפה עם הצוות הרפואי המטפל בקהילה והיצמדות לתכניות הטיפולים".