בעקבות המלחמה: מגמות מדאיגות בבריאות הציבור בישראל

בעקבות המלחמה חלה עלייה משמעותית בצריכת תרופות פסיכיאטריות ובשימוש באנטיביוטיקה, בעישון ובהשמנה, וירידה בשיעורי ההתחסנות נגד שפעת. דו"ח מדדי האיכות לרפואת הקהילה לשנת 2023, שפורסם הבוקר (ד') על ידי המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות המנתח מגמות בבריאות הציבור ומשווה אותן בין אזורים גיאוגרפים ומעמדות כלכליים-חברתיים, מצביע על מגמות מדאיגות בבריאות הציבור בישראל. הבולטת בהן היא העלייה בצריכת תרופות פסיכיאטריות, להרגעה ולשינה, במיוחד בקרב צעירים וביישובי קו העימות בדרום ובצפון שפונו בעקבות המלחמה.

עלייה בצריכת תרופות אנטי דכאוניות

הדו"ח מצביע על עלייה של יותר מ-6% בצריכת תרופות אנטי דכאוניות, עם 655 מרשמים לכל אלף איש בשנת 2023, לעומת 615 בשנת 2022. במקביל, צריכת תרופות לשינה והרגעה עלתה ב-3.5%, מ-540 ל-599 מרשמים לכל אלף איש. שיעורים גבוהים במיוחד נרשמו בצפון הארץ, עם 708 מרשמים בנפת צפת, 717.5 בנפת כנרת ו-700.4 בנפת עמק יזרעאל. גם באזור המרכז נרשמו שיעורים גבוהים, עם 722.8 מרשמים בפתח תקווה, 749.2 בתל אביב ו-739.4 ברמת גן.

מעבר לכך, הדו"ח חושף פערים משמעותיים בין קבוצות אוכלוסיה שונות. נשים צורכות שיעורים גבוהים יותר של תרופות נגד דיכאון, שינה והרגעה בהשוואה לגברים. בשנת 2023, מספר המרשמים לתרופות נוגדות דיכאון בקרב נשים היה 806 לכל אלף נפש, לעומת 479 מרשמים בקרב גברים. לגבי תרופות לשינה והרגעה, נשים קיבלו 671 מרשמים לכל אלף נפש, לעומת 443 בגברים.

מקור: משרד הבריאות

היקף השימוש בתרופות פסיכיאטריות עולה ככל שהמעמד החברתי-כלכלי גבוה יותר. שיעורים נמוכים יחסית נרשמו בקרב האוכלוסיה הערבית והחרדית בהשוואה לאוכלוסיה הכללית.

עלייה בשיעורי ההשמנה בקרב בני נוער

לצד העלייה בצריכת תרופות פסיכיאטריות, הדו"ח מצביע על מגמות מדאיגות נוספות בבריאות הציבור בישראל. אחת הבולטות שבהן היא העלייה בשיעורי ההשמנה, במיוחד בקרב בני נוער. בקרב בני נוער בגילאי 14-15, שיעור ההשמנה עלה מ-12.8% בשנת 2022 ל-13.2% בשנת 2023. הנתונים מראים כי כמעט 62% מהגברים וכמעט 57% מהנשים בגילאי 20-64 סובלים מעודף משקל והשמנת יתר.

פערים חברתיים-כלכליים ניכרים גם בתחום זה. בהתייחסות לבני נוער, בנים ובנות המשתייכים למעמד החברתי-כלכלי הנמוך ביותר היו בעלי שיעורי ההשמנה הגבוהים ביותר (17.2% ו-13.1% בהתאמה), לעומת שיעורים נמוכים יותר בקרב בני נוער מהמעמד הגבוה ביותר (9.3% ו-8.7% בהתאמה).

ביחס למבוגרים עולה כי נשים מהמעמד החברתי-כלכלי הנמוך ביותר סובלות מהשמנה בשיעור של 34.3%, לעומת 18.4% בקרב נשים מהמעמד הגבוה ביותר. פערים דומים נצפו גם בקרב גברים.

אחד מכל חמישה ישראלים מעשן

בשנת 2023 חלה עלייה בשיעורי העישון, כאשר אחד מכל חמישה ישראלים מעשן – 21.1% מהאוכלוסיה הבוגרת בישראל בגילאי 16-74. זוהי עלייה קלה בהשוואה לשנת 2021 שבה עמד שיעור המעשנים על 20.9%. גברים ממעמד סוציואקונומי נמוך מעשנים כמעט פי שניים יותר בהשוואה לגברים ממעמד סוציואקונומי גבוה (35.7% מול 18.9% בהתאמה). מעניין לציין כי אצל הנשים המגמה הפוכה – נשים ממעמד סוציואקונומי נמוך מעשנות פחות מנשים ממעמד גבוה (7.8% מול 13.2%).

ירידה בשיעור בדיקות ממוגרפיה

בתחום הבדיקות לגילוי מוקדם של סרטן, הדו"ח מצביע על מגמות מעורבות. חלה ירידה בשיעור הנשים המבצעות בדיקת ממוגרפיה לגילוי מוקדם של סרטן השד. בשנת 2023, 70.5% מהנשים בגילאי 50-74 ביצעו ממוגרפיה, לעומת 71.8% בשנת 2022.

מנגד, נרשמה עלייה בביצוע בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם, עם 68.7% מהנשים בגילאי 24-52 שביצעו את הבדיקה בשנת 2023, לעומת 67.2% בשנת 2022.

פרופ' נחמן אש. "הפערים המתרחבים בין המעמד הכלכלי-חברתי הנמוך למעמד הכלכלי-חברתי הגבוה מדאיגים מאוד". צילום: יונתן סינדל/ פלאש 90

הדו"ח מדגיש גם את הפערים בין קבוצות אוכלוסיה שונות בביצוע בדיקות סקר. למשל, 75.2% מהנשים במצב החברתי-כלכלי הגבוה ביותר ביצעו ממוגרפיה, לעומת 63.4% בלבד בקרב הנשים במצב כלכלי-חברתי הנמוך ביותר. בקרב האוכלוסיה החרדית והערבית, שיעורי הביצוע של הבדיקה היו הנמוכים ביותר (59.4% ו-65.9% בהתאמה).

עלייה בתחלואת הסוכרת

בתחום המחלות הכרוניות, הדו"ח מצביע על עלייה בשיעור התחלואה בסוכרת במבוגרים (בני 18 ומעלה), העומדת על 10.5% בשנת 2023, בהשוואה ל-10.3% בשנת 2022 ו-9.8% בשנת 2021. מגמה זו משקפת ככל הנראה את העלייה בשיעורי ההשמנה בישראל.

עם זאת, יש גם חדשות טובות: בשנת 2023 חלה עלייה בשיעור חולי הסוכרת המאוזנים (בעלי רמת HbA1c מאוזנת) מ-77.1% בשנת 2022 ל-78% בשנת 2023.

הדוח חושף גם פערים גיאוגרפיים משמעותיים בבריאות האוכלוסיה. למשל, שיעורי תחלואת הסוכרת הגבוהים ביותר נמצאים בדרום ובצפון הארץ: בנצרת (14.4%), בחדרה (12.9%), בגולן (12.3%), בעכו (12.2%), בנגב המערבי (11.7%) ובבאר שבע (11.4%). לעומת זאת, השיעורים הנמוכים ביותר הם בתל אביב (7.8%), ביהודה ושומרון (8.8%) וברמת גן (9%).

בתחום בריאות הילד, נרשמו מגמות מעורבות. מצד אחד, נרשמה ירידה מעודדת בשיעורי ההשמנה בקרב ילדים בני שבע, מ-8.5% בשנת 2022 ל-8.1% בשנת 2023. מצד שני, ממשיכה מגמת העלייה בשיעור האנמיה בתינוקות, עם 9.5% בשנת 2023 לעומת 9.4% בשנת 2022 ו-7% בלבד בשנת 2021.

עלייה בשימוש באנטיביוטיקה

הדו"ח מעלה חששות לגבי העלייה בשימוש באנטיביוטיקה. בשנת 2023 נרשמו 754 מרשמים לאנטיביוטיקה (לאלף איש) לעומת 674 מרשמים בשנת 2021 ו-614 בשנת 2020. היקף השימוש באנטיביוטיקה היה גבוה יותר בקרב אנשים מהמעמד החברתי-כלכלי הנמוך ביותר.

לבסוף, הדו"ח מצביע על ירידה דרמטית בשיעור חיסוני השפעת בקרב האוכלוסיה המבוגרת. בשנת 2023 התחסנו רק 54.1% מבני ה-65 ומעלה, לעומת 60.6% בשנת 2022, 63.7% בשנת 2021, וכמעט 70% בשנת 2020.

מנהלת תכנית המדדים, פרופ' רונית קלדרון-מרגלית מבית הספר לבריאות הציבור של הדסה והאוניברסיטה העברית, אמרה כי "בשנת 2023 נצפו מספר מגמות מעודדות וביניהן עלייה בביצוע סיקור לסרטן צוואר הרחם, איזון ערכי הכולסטרול (LDL) וברצף הטיפולי לאחר אשפוז פסיכיאטרי ממושך. בנוסף, למרות העלייה בתחלואה בסוכרת, נצפה שיפור ניכר באיזון במחלה בקרב הסוכרתיים. נתונים מעודדים נוספים ניתן לראות בירידה בשיעורי ההשמנה בקרב ילדים בגילאי שבע ובמבוגרים בני 65-84.

"הדו"ח חושף פערים גיאוגרפיים באזורים שחווים את המלחמה בעצימות גבוהה יותר. ניתן להעריך שהעלייה בשימוש בתרופות להרגעה ובתרופות נוגדות דיכאון בעיקר בקרב צעירים ובאזורים מסוימים היא תוצאה מהלחמה שפרצה ברבעון האחרון של  השנה".

לדברי פרופ' נחמן אש, יו"ר המכון הלאומי למדיניות הבריאות, "ממצאי דו"ח תכנית המדדים לשנת 2023 מתחילים לשקף את ההשפעה של המלחמה על חלק מהמדדים וחושפים מגמות מטרידות בנוגע לבריאות האזרחים. למרבה הצער, ניתן להעריך כי בשנת 2024 נראה פגיעה נוספת בבריאות הציבור כתוצאה מהימשכות הלחימה בגזרות השונות".

פרופ' אש הוסיף: "חשוב שמערכת הבריאות תפעל לבלימת מגמות אלו כפי שנעשה במהלך מגיפת הקורונה ולאחריה. בנוסף, הפערים המתרחבים בין המעמד הכלכלי-חברתי הנמוך למעמד הכלכלי-חברתי הגבוה מדאיגים מאוד, במיוחד במדדי ביצוע נמוך יותר של בדיקות סקר לגילוי מוקדם של מחלת הסרטן, בשיעורי ההשמנה גבוהים יותר ובאיזון פחות טוב של מחלת הסוכרת. לנוכח האתגרים המתרבים, יש מקום למעורבות גדולה יותר של  השלטון המקומי כגורם משמעותי נוסף המסייע לקופות החולים בקידום בריאותה של האוכלוסייה ברשות המקומית".