מטרת החוקרים הייתה להעריך כיצד השמנת יתר, BMI≥ 30 kg/m2, שומן בטני ודלקת סיסטמית קשורים לדלקת עצבית באמצעות הדמיית ספקטרום דיפוזיה.
עוד בעניין דומה
לאחרונה, פורסמו בכתב העת Obesity, ממצאיו של מחקר בו חוקרים ביקשו לבחון כיצד השמנת יתר, BMI≥ 30 kg/m2, שומן בטני ודלקת סיסטמית קשורים לדלקת עצבית באמצעות הדמיית ספקטרום דיפוזיה.
החוקרים ביצעו אנליזה של נתונים מ-98 משתתפים באמצע החיים, תקינים מבחינה קוגניטיבית (גיל ממוצע: 49.4 [ 6.2] שנים; 34 גברים [34.7%]; 56 עם השמנת יתר [57.1%]). המשתתפים עברו MRI של המוח והבטן, בדיקות דם והדמיית PET. רקמת שומן ויסרלית ותת עורית של הבטן (VAT ו-SAT, בהתאמה) חולקה. פרמטרים של ספקטרום הדמיה על בסיס דיפוזיה נוצרו באמצעות סקריפט פנימי, וסטטיסטיקה מרחבית העריכה הבדלי חומר לבן בערכי BMI גבוהים לעומת נמוכים, VAT, SAT, תנגודת לאינסולין, ודלקת סיסטמית עם גיל ומין כמשתנים.
תוצאות המחקר הדגימו שהשמנת יתר, ערכי VAT ו-SAT גבוהים נקשרו לדיפוזיות אקסיאלית נמוכה יותר, מופחתת שברים בסיבים, ועלייה בשבר מוגבל לחומר לבן. השמנת יתר הייתה קשורה בנוסף לשבר גבוה יותר ואנזיטרופיה חלקית נמוכה יותר. כמו כן, אנשים עם חלבון C תגובתי גבוה הראו דיפוזיות אקסיאלית נמוכה יותר. חלק מוגבל גבוה יותר נמצא בקורלציה עם BMI ו-SAT מתמשכים, במיוחד אצל גברים, בעוד שהשפעות ה- VAT היו דומות אצל גברים ונשים.
החוקרים הסיקו כי הממצאים מצביעים על כך שבאמצע החיים, השמנת יתר ושומן בטני קשורים לצפיפות אקסונלית מופחתת ודלקת מוגברת, כאשר שומן ויסרלי משחק תפקיד משמעותי בשני המינים.
מקור: