עקב שינויים דמוגרפיים צפויה עלייה בשכיחות של מחלת פרקינסון בעתיד, ולכן ישנו צורך דחוף בזיהוי של גורמי סיכון הניתנים לשינוי. במחקר שנערך במספר מרכזים באירופה והתפרסם בכתב העת Parkinsonism and Related Disorders, ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין BMI והיקף מותניים לבין היארעות של מחלת פרקינסון.
עוד בעניין דומה
ב-13 מתוך 23 מרכזים במחקר ה-European Prospective Investigation into Cancer and Nutritionי(EPIC),י734 מקרים של מחלת פרקינסון זוהו בין השנים 1992 ו-2012 עם תקופה מעקב ממוצעת של 12 שנים. החוקרים השתמשו ב-Cox proportional hazards regression בכדי לחשב יחסים צולבים ורווחי סמך 95%. החוקרים בנו מודלים של משתנים אנתרופומטריים כחשיפות קטגוריות ומתמשכות וביצעו אנליזות של תתי קבוצות לפי effect modifiers אפשריים כולל מין ועישון.
לא נמצא קשר בין BMI, היקף מותניים והיארעות של מחלת פרקינסון בקרב, לא אצל גברים ולא אצל נשים. בקרב מעשנים לשעבר ואנשים שלא עישנו מעולם, BMI והיקף מותניים לא היה קשור לסיכון למחלת פרקינסון. אולם, בקרב מעשנים גברים נצפה יחס הפוך עם מובהקות סטטיסטית בין BMI לבין הסיכון למחלת פרקינסון (יחס צולב 0.51, רווח סמך 95% של 0.3-0.84) וההפך עבור נשים, כלומר יחס ישר מובהק של BMI (יחס צולב 1.79, רווח סמך 95% של 1.04-3.08) והיקף מותניים (יחס צולב 1.64, רווח סמך 95% של 1.03-2.61) עם הסיכון לפתח מחלת פרקינסון.
החוקרים מסכמים שלפי נתוני המחקר לא נמצא קשר בין משקל עודף לבין הסיכון למחלת פרקינסון אך נמצא קשר אפשרי בין אנתרופומטריה, מין ועישון.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
