• יו"ר: פרופ' דרור דיקר
  • מזכירת החברה: ד"ר גבי ליברמן
  • גזברית: ד"ר בתיה קורנבוים
  • חברת ועד: פרופ' יעל לבנטל
  • חברת ועד: ד"ר עידית דותן
  • חברת ועד: ד"ר רקפת בכרך
  • חבר ועד: ד"ר דן אויירו
  • מזכירה: גב' חגית יוחננוף
סקירה

השמנת יתר: אפשר לעשות שינוי אמיתי

בשנים האחרונות, הטיפול התרופתי בהשמנה התרחב ומאפשר לבחור לכל מטופל טיפול אישי ומדויק יותר לצרכיו. כמו כן  הורחבו קבוצות אוכלוסייה להן ניתן לתת טיפול תרופתי

30.06.2020, 10:57
השמנת יתר (צילום: אילוסטרציה)

מאת ד"ר רז הגואל, מומחה לרפואת המשפחה ומנהל "המרכז הרפואי לטיפול בהשמנה - ד"ר רז"

השמנת יתר היא אחת הבעיות המשמעותיות ביותר של החברה המערבית, ומעל ל-650 מיליון בני אדם בעולם סובלים ממנה. מחקרים רבים הוכיחו את הקשר בין השמנת יתר לאינספור בעיות רפואיות כמו למשל סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם, סרטן, סוכרת ועוד. למעשה, השמנת יתר אינה רק 'גורם סיכון' למחלות אלא היא מחלה בפני עצמה. תופעת ההשמנה (obesity) קיימת כבר שנים רבות, אך בעשורים האחרונים חלה עלייה חדה בשכיחותה שהביאה אותה לממדי מגפה עולמית המחייבת לטפל בה כמו בכל מחלה כרונית אחרת. הבנת מנגנוני ההשמנה והאצה במחקרים מדעיים הביאו לפיתוח של אפשרויות טיפול יעילות ומגוונות.

בישראל – בדומה למדינות המפותחות בעולם – השכיחות של עודף משקל והשמנת נמצא בעלייה מתמשכת. על פי נתוני התוכנית הלאומית למדדי איכות של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות, בשנים האחרונות נמשכת מגמת העלייה בשיעור הסובלים מהשמנת יתר בישראל. על פי הדו"ח שפורסם בשנה שעברה, מחצית מהאוכלוסייה הבוגרת סובלת מעודף משקל והשמנת יתר, כ-62% מהגברים ו-55% מהנשים.

גם כשיורדים במשקל – הקילוגרמים חוזרים

בעיניי רבים בחברה המערבית, אנשים הסובלים מהשמנת יתר נתפסים כעצלנים, חסרי שליטה עצמית וללא כוח רצון. אולם, לאמיתו של דבר, תפיסה זו שגויה ורחוקה מהמציאות. כמעט כל מי שסובל מהשמנת יתר ניסה פעמים רבות לשנות את המצב ולהשיל את הקילוגרמים העודפים. אנשים הסובלים מהשמנה מכירים היטב את תחושת הכישלון והאכזבה כשהדיאטה נכשלת והמשקל עולה שוב ושוב. למרבה הצער, כוח רצון ונחישות לא תמיד מספיקים. הסטטיסטיקה חד משמעית: שיעור גבוה של אנשים עם השמנת יתר שהצליחו להפחית ממשקלם, ואף שיפרו מדדים נוספים וחשובים כמו יתר לחץ דם ורמת שומנים בדם, עלו בחזרה את הקילוגרמים שאיבדו בטווח הארוך. בחלק גדול מהמקרים העלייה במשקל הייתה גדולה אפילו יותר מהמשקל טרום הדיאטה. יש לכך הסבר פשוט: הקילוגרמים שירדו במהלך הדיאטה נוטים לחזור בגלל עקרון ביולוגי שנקרא "נקודת שיווי המשקל". למעשה, גוף האדם 'מסמן' את המשקל היציב שלנו ומגן עליו כחלק ממנגנון הישרדותי. גם כאשר אנחנו משילים קילוגרמים, הגוף מנסה – לעיתים בכוח – לחזור שוב לאותה נקודת שיווי המשקל. אצל כל אחד מאיתנו קיימת מערכת של הורמוני רעב ושובע וכאשר הם אינם מווסתים, הדחף לאכול גדל.  על מנת לאזן את בין הורמוני הרעב והשובע נדרש טיפול היקפי, רב-תחומי ומותאם אישית. יש לבנות תוכנית תזונה מותאמת אישית, לבצע פעילות גופנית מותאמת ובמידת הצורך גם להיעזר בטיפול תרופתי.

בשנים האחרונות, הטיפול התרופתי בהשמנה התרחב ומאפשר לבחור לכל מטופל טיפול אישי ומדויק יותר לצרכיו. כמו כן  הורחבו קבוצות אוכלוסייה להן ניתן לתת טיפול תרופתי, כמו למשל מתבגרים. לאחרונה, פורסמו תוצאות מחקר חדש בכתב העת New England Journal of Medicine שהראה כי מתן טיפול ב-Liraglutide ("סקסנדה") בשילוב תפריט מותאם ופעילות גופנית סדירה מסייע בהפחתת משקל משמעותית בקרב מתבגרים. במחקר נכללו 251 מתבגרים בגילאי 12-16 במטרה לבחון את השינוי במדד ה-BMI במעקב של 26 שבועות ו-56 שבועות. המשתתפים במחקר חולקו לשתי קבוצות באופן אקראי. קבוצה אחת שמנתה 125 מתבגרים טופלה ב-Liraglutide באמצעות זריקה תת-עורית יומית במינון 3 מ"ג, בנוסף לשינוי אורחות חיים. הקבוצה השנייה שכללה 126 משתתפים טופלה בפלסבו לצד שינוי אורחות החיים. מתוצאות המחקר עולה כי הטיפול ב-Liraglutide היה עדיף על פלסבו בכל הנוגע לשינוי במדד BMI SDS לאחר מעקב של 56 שבועות (הבדל משוער של 0.22-, P=0.002). הירידה אצל מטופלי Liraglutide הייתה גדולה יותר, בהשוואה לפלסבו, במדד מסת הגוף (4.64- נקודות אחוז) ובמשקל הגוף (הבדל אבסולוטי של 4.50- ק"ג והבדל אבסולוטי של 5.01- נקודות אחוז). לאחר הפסקת הטיפול, תועדה עליה גדולה יותר במדד BMI SDS בקבוצת המחקר שטופלה ב-Liraglutide, בהשוואה למטופלים בפלסבו (הבדל של 0.15, רווח בר-סמך 95% של 0.07-0.23).

מחקר מעניין נוסף שפורסם בכתב העת Obesity בחן האם טיפול תרופתי לאחר ניתוח בריאטרי מסוג מעקף קיבה, מסייע במניעת עלייה חוזרת במשקל. עלייה חוזרת במשקל הגוף היא בעיה מוכרת אצל כ-25% מהמטופלים שעברו ניתוח מעקף קיבה ועשויה להופיע כשנתיים לאחר הניתוח. במחקר נסקרו הרשומות הרפואיות של 1,196 מטופלים שעברו את ההליך בין השנים 2004-2015. העלייה החוזרת אצל המטופלים נבחנה על פי נתוני משקלם שתועדו בביקורי המעקב לאחר הניתוח והשוואתם למשקל הנמוך ביותר שתועד אצלם תוך התייחסות להפרשי הזמנים במהלכם חל השינוי במשקל. מניתוח הנתונים במחקר עולה כי טיפול תרופתי ב-Phetermine ("רזין") בשילוב עם  Topiramate ("טומפקס") - יעיל להפחתת הסיכוי לעלייה חוזרת במשקל לאחר ניתוח מעקף קיבה.

הטיפול הרפואי בהשמנה מתקדם בצעדי ענק. יחד עם זאת ניתן להסכים כי אין "מרשם פלא" או מתכון אחד להצלחה. כל מטופל צריך תכנית טיפול אישית שמותאמת לסגנון ואורחות חייו, להיסטוריית ההשמנה שלו, לתמונה הרפואית שלו (מחלות רקע, תרופות קבועות) ולהרגלי האכילה. בנוסף, ישנה חשיבות להמשיך ולהעמיק את המחקר במנגנוני ההשמנה והטיפולים בהיבטים של בטיחות ויעילות הטיפולים לאורך זמן. בטיפול בהשמנה – כמו בכל טיפול במחלה ובבעיה כרונית – ישנם סיכויי הצלחה גדולים יותר כשמטופל מקבל ליווי, מעקב  ותמיכה מקצועית רציפה לאורך כל התהליך. לנו, כרופאים, קיימת ההזדמנות לעשות שינוי אמיתי עבור המטופלים שלנו. הפחתה במשקל תשפר לא רק את איכות חייהם של הסובלים מהשמנת יתר, אלא גם תקטין את הסיכון שלהם לתחלואות נלוות המהוות נטל משמעותי על מערכות הבריאות בארץ ובעולם.

בימים אלו חברת נובו נורדיסק יצאה בקמפיין להעלאת מודעות לטיפול התרופתי בהשמנה, והחשיבות לטפל בהשמנה יחד עם רופא המשפחה והדיאטנית בקופת החולים. תוכן זה הינו חלק מהמידע המועבר לרופאים בנושא הטיפול התרופתי בסקסנדה.

נושאים קשורים:  סקירה,  השמנת יתר